"אני תל אביבי, אופס, כזה מגניבי"

עריכה: מומלץ למי שחיפש פלסטיק דול והגיע לכאן לקרוא פוסט חדש יותר מחודש מאי על פלסטיק דול ושוגר דדי.
זה השיר שהתנגן בטי מרקט השנה. חפר לי במוח ופשוט סירב להתחלף.

כן, אני חלשה. הלכתי בסוף לטי מרקט. חזרנו בשבת בצהריים מכל המסעות אצל ההורים והיה מאוד מתאים לסוע לשם. אז נסענו.
חוץ מהרבה תל אביבים מגניבים היו שם גם אנשים סבירים ולא מתיימרים.
השנה היתה מגבלה של 120 ש"ח לחולצה, מה שעזר למתן קצת את הטירוף, אבל לא לגמרי.
היה שם דוכן, שלצערי אני לא זוכרת את שמו, שמכר גופיות סבא עם הדפסים. אמנם גופיית סבא בגזרה לא רעה ובאמת ההדפס היה מיוחד ויפה, אבל ביום שאני אשלם 100 שקל על גופיה כזו אני אדע שמשהו בסטנדרטים שלי לכסף השתבש. אה, אבל איך שכחתי את המבצע?! אם קונים 2 משלמים "רק" 190 ש"ח. באמת מפרגנות.

אבל כן יצאתי משם עם שלל. החבר ואני קנינו כל אחד 3 חולצות.
אני ניצלתי את הזדמנות המחיר וקניתי חולצה של ברבי דול, שאותה עוד אציין בהמשך. ועוד 2 חולצות של "הסדנא" מן מיזם של מחבקי עצים שכאלה, אבל עושים חולצות יפות. יש להם גם אתר באינטרנט.

חולצה אחת עם הדפס של פיית החניה :
וחולצה אחרת עם הכיתוב "עכשיו זה הזמן".
החולצות עלו 60 ש"ח כל אחת. הן מבד מאוד מאוד נעים ויש להן אמירה נעימה לעולם :)

של שוגר דדי קניתי טי שירט אפורה עם הדפס של איימי ויינהאוס והכיתוב SAVE! בגדול. קניתי אותה במחיר יחסית יקר של 120 ש"ח מתוך שיקול שהמחיר האמיתי שלה הרבה יותר גבוה כך שאין סיכוי שיצא לי לקנות אותה בהזדמנות אחרת. החולצה מאוד יפה, מיוחדת ויושבת מדהים, אבל מה? חזרתי אתמול הביתה וישר כיבסתי ביד את החולצות. אף חולצה ממה שקנינו לא הורידה צבע. זאת של שוגרדדי לא הפסיקה לדלוף! זה היה פשוט לא יאמן, כל האמבטיה שלי הפכה לשחורה. אם הייתי משלמת על החולצה הזו 400 שקל, כמו שהיא באמת עולה בחנויות הייתי ממש מתעצבנת מזה (למרות שגם 120 זה לא בדיוק קצת).
הם אפילו לא הזהירו שזו חולצה שנעשתה באיזו שטיפה מיוחדת או שקר כלשהו אחר. אם הייתי תמימה ומכניסה אותה למכונה?
הלקח שלי מהסיפור הזה הוא שמה שעשיתי עד עכשיו הוא טוב. כל בגד שקונים, לא משנה כמה פלצני הוא, צריך לכבס ביד בפעם הראשונה.

יצא לי קצת יותר מדי מילים בשביל בלוג אופנה. מקווה שמי שהגיע עד לכאן הרגיש שזה היה שווה את זה :)