יומולדת שנתיים

היום הבלוג חוגג שנתיים להיווסדו. כשלחצתי על כפתור ה"צור בלוג" לא חשבתי שאצליח להתמיד בכתיבה לאורך תקופה כל כך ארוכה, אבל בסופו של דבר חלפו להן שנתיים ואני עדיין כאן, לא ממש רואה את הסוף וטוב שכך.

יש יתרונות וחסרונות לניהול יומן אינטרנטי שכזה. אני חושבת שבעוד 20 שנה אהנה מאוד להציץ אחורה לתמונות ול"הגיגים" שלי על השגרה, על הא ועל דא. החסרון הבולט הוא שכל הסביבה הקרובה אליי מתעדכנת על חיי מהבלוג וכשאני מנהלת שיחות עם החברות, לא מעט פעמים נאמר המשפט "כן, כבר קראתי בבלוג". אז נכון שאירועים גדולים וחדשות מרעישות יגיעו קודם כל אל המעגל הקרוב ורק לאחר מכן לבלוג, אבל לפעמים מתחשק לשפוך לחברה על יום מבאס, למרות שכבר הוצאת הכל בבלוג.

מצד שני, התחושה שלי היא שמאז שאני כותבת בבלוג הפכתי לאדם רגוע יותר. יש לי מקום לפרוק בו תסכולים, מחשבות, תחביבים והלצות. לא תמיד אני לוחצת על כפתור ה"פרסם רשומה"(בעיקר אם מדובר בפוסט שחרור קיטור), אבל עצם התקתוק על המקלדת משחרר מאוד.

חייבת להודות, כל פעם שמתקבל מייל מקורא/ת בבלוג חיוך עולה על פניי, כנ"ל לגבי התגובות שלכם/ן כאן. יש משהו מאוד גלוי וחשוף בבלוג הזה (למרות שלקוראים בטח מרגיש שאני מסתירה יותר מאשר חושפת) ודווקא בגלל הסיבה הזו מאוד כיף לקרוא פידבקים. בסופו של דבר מדובר בתחביב שלי ולא בdaytime job שלי שרחוק שנות אור מאופנה. מצד שני, אני לא בטוחה שאני מגדירה את הבלוג שלי כבלוג אופנה בלבד, אני חושבת שההגדרה שמתאימה לו ביותר היא "יומן מצולם", אבל הבלוג לא אוהב הגדרות, הוא זורם :)

מקווה שגם אתם/ן נהנים/ות לקרוא ולבקר כאן, או סתם לרפרף בין התמונות. נחגוג כאן יחד שוב, בעוד שנה?

מה לבשתי?

חצאית מאסוס, 50 ש"ח.

חולצה מH&M בסייל, 29 ש"ח.

גרביון של לייף, 26 ש"ח.

קרדיגן הושאל מאמא.

שעון של סבתא.
טבעת זהובה ושרשרת מרביד.
טבעת כתומה מבילי תכשיטים.

נעליים מזארה, 200 ש"ח.

ונעבור לחלק המשמח ביותר ביומולדת, מתנות!

הזוכה בהגרלה היא...

מירי

מייל עושה את דרכו לתיבת המייל שלך ברגעים אלו ממש, מזל טוב!