sunbathe

את הסופ"ש העברתי אצל ההורים בסבתא-סיטינג. ההורים טסו לברצלונה(וכבר חזרו עם שוקולדים ומתנות) ואני נשארתי לשמור על סבתא והבנות. היה מאוד כיף לבלות קצת עם סבתא ולהנות מהכלבות החמודות שלי. זה גרם לי להבין עד כמה אני מתגעגעת לנוכחות של כלב בבית. אף אדם לא יקבל אותך באותה מידת שמחה כמו כלב. לטעמי, גושי הפרווה הקטנים האלה פשוט מחממים את הבית. במהלך כל הסופ"ש הן גרמו לי לצחוק, כל אחת והשטיקים שלה.
גם סבתא היתה מאוד משעשעת וסיפרה על הביקור בכיכר רבין(אצל הנפרולוג...) ועל כל המוטוציקליסטים שעושים סקנדל בכביש(המשמעות של המשפט למקרה שאתם לא דוברים סבתאית שוטפת היא שבכביש היו אופנוענים שעשו בלאגן).
בשישי בצהריים התאווררנו קצת מהבית וקפצנו לאכול במסעדה. הביקור במסעדה היה די נוראי מאחר והמסעדה היתה מלאה בזאטוטים לבושי תחפושות מרשרשות. עם כל הכבוד לפורים, לתת לפעוטה בת שנה וחצי לזחול ברחבי המסעדה עם פעמון ענק ולצלצל בו כאוות נפשה זה לא מקובל, לא מנומס ולא מתחשב בסביבה. אין לך כח/חשק להתמודד עם הילדים שלך? תשאר בבית. זה אולי נשמע קצת מרושע, אבל כבר ראיתי לא מעט ילדים שמתנהגים בצורה מנומסת במסעדות(כולל בביקור המדובר). בסופו של דבר הכל תלוי בהורים. אם הם ידאגו לילד ל"בידור" הולם כמו חוברות ציור או אפילו נגן נייד עם אוזניות הכל היה נראה אחרת. לטעמי זה פשוט זלזול בסביבה. כשאני יוצאת למסעדה שאיננה מזללה, אלא כזו שעסקית הצהריים שלה עולה כ70 ש"ח לאדם, אני מצפה שאוכל להנות מהארוחה שלי בשקט יחסי. ושוב, אם היה מדובר ב"רעשים רגילים" של ילדים סביב השולחן שלהם אז מילא, אבל לשלח את הילדים שלך להתרוצץ סביב שולחנות אחרים? הדרך היחידה לקרוא לזה היא חוצפה.

מה לבשתי?

חצאית מארה"ב, כ50 ש"ח.

חולצה של אמא מהוניגמן.

טייץ מהיינס, 35 ש"ח בסייל.

ג'קט מאיביי, כ80 ש"ח.

תיק מתנת כיסים.

נעליים של אירוסולס, 180 ש"ח.

שרשרת חרוזי זכוכית של אמא.

משקפי שמש של אירוקה.