21.3.2011

sunbathe

את הסופ"ש העברתי אצל ההורים בסבתא-סיטינג. ההורים טסו לברצלונה(וכבר חזרו עם שוקולדים ומתנות) ואני נשארתי לשמור על סבתא והבנות. היה מאוד כיף לבלות קצת עם סבתא ולהנות מהכלבות החמודות שלי. זה גרם לי להבין עד כמה אני מתגעגעת לנוכחות של כלב בבית. אף אדם לא יקבל אותך באותה מידת שמחה כמו כלב. לטעמי, גושי הפרווה הקטנים האלה פשוט מחממים את הבית. במהלך כל הסופ"ש הן גרמו לי לצחוק, כל אחת והשטיקים שלה.
גם סבתא היתה מאוד משעשעת וסיפרה על הביקור בכיכר רבין(אצל הנפרולוג...) ועל כל המוטוציקליסטים שעושים סקנדל בכביש(המשמעות של המשפט למקרה שאתם לא דוברים סבתאית שוטפת היא שבכביש היו אופנוענים שעשו בלאגן).
בשישי בצהריים התאווררנו קצת מהבית וקפצנו לאכול במסעדה. הביקור במסעדה היה די נוראי מאחר והמסעדה היתה מלאה בזאטוטים לבושי תחפושות מרשרשות. עם כל הכבוד לפורים, לתת לפעוטה בת שנה וחצי לזחול ברחבי המסעדה עם פעמון ענק ולצלצל בו כאוות נפשה זה לא מקובל, לא מנומס ולא מתחשב בסביבה. אין לך כח/חשק להתמודד עם הילדים שלך? תשאר בבית. זה אולי נשמע קצת מרושע, אבל כבר ראיתי לא מעט ילדים שמתנהגים בצורה מנומסת במסעדות(כולל בביקור המדובר). בסופו של דבר הכל תלוי בהורים. אם הם ידאגו לילד ל"בידור" הולם כמו חוברות ציור או אפילו נגן נייד עם אוזניות הכל היה נראה אחרת. לטעמי זה פשוט זלזול בסביבה. כשאני יוצאת למסעדה שאיננה מזללה, אלא כזו שעסקית הצהריים שלה עולה כ70 ש"ח לאדם, אני מצפה שאוכל להנות מהארוחה שלי בשקט יחסי. ושוב, אם היה מדובר ב"רעשים רגילים" של ילדים סביב השולחן שלהם אז מילא, אבל לשלח את הילדים שלך להתרוצץ סביב שולחנות אחרים? הדרך היחידה לקרוא לזה היא חוצפה.
מה לבשתי?
חצאית מארה"ב, כ50 ש"ח.
חולצה של אמא מהוניגמן.
טייץ מהיינס, 35 ש"ח בסייל.
ג'קט מאיביי, כ80 ש"ח.
תיק מתנת כיסים.
נעליים של אירוסולס, 180 ש"ח.
שרשרת חרוזי זכוכית של אמא.
משקפי שמש של אירוקה.

8 תגובות:

Einat אמר/ה...

מסכימה איתך מאוד לגבי הילדים
זאת חוצפה שמעצבנת אותי על פעם מחדש.
הזכיר לי איך פעם אחת עוד בב"ש באיזו מסעדה בביג ילד קטן ירק עלי, אבא שלו שהיה ליד לא ממש אמר לו שום דבר
ולפי מראה האבא גם אני וגם החבר דיי חששנו להגיד משהו..
ולנושאים שמחים יותר
האאוטפיט ממש נחמד אבל אני חושבת שגרבניונים בהירים היו עושים לו יותר חסד והופכים אותו לקצת יותר קליל..

רחלי אמר/ה...

את ממש צודקת. יש לי ילדים קטנים משלי, ואין מצב שארשה להם להתנהג כך במקום ציבורי, לא כל שכן מסעדה. לצערי מושג הסמכות ההורית פשט את הרגל אצל חלק מהאוכלוסיה.

michalooshka אמר/ה...

זה נשמע כמו חוויה מעצבנת!!
את נראית מקסים, חג שמח!

קרן אמר/ה...

עינת, לצערי אני מבינה לגמרי למה את מתכוונת... עם כל הרצון לא לאמץ סטריאוטיפים, הסיפור שלך מתחבר מצויין לביג ב"ש...
לגבי הגרביונים, אני מבינה את הצורך שלך :) אבל לא הייתי מול ארוני המלא אלא התלבשתי מתוך תיק שהוכן מראש...

רחלי, זו בדיוק הנקודה שלי, הילד לא אשם אלא ההורים. הרי בגיל פחות משנתיים(וגם בגיל קצת יותר מבוגר) הילד עושה מה שההורים מאפשרים לו. לפעמים זה מרגיש שהורים הולכים למסעדה כדי שכל יושביה יהיו הבייביסיטר שלהם...

מיכל, אכן מעצבנת, אבל שחררתי קיטור כאן :)
תודה! וחג שמח גם לך :)

sefi אמר/ה...

אאוטפיט מתוק ממש. לגבי מסעדות, חברים שלנו כאן בניו יורק מביאיפ אייפד למסעדה כדי לשעשע את ביתם בת השלוש.כאן לא מתנהגים בפראות בשום מקום וזה מאוד מרענן ונינוח.
נשיקות

קרן אמר/ה...

ספי, תודה!
החברים שלך יכולים לאמץ אותי? גם אני אשב יפה במסעדה אם הם יתנו לי אייפד :)

אנונימי אמר/ה...

חחח הרגת אותי עם הסיפור על הילדים. זה ממש לא נשמע מרושע, ובתור מישהי שהיא אמא ל- 3 ילדים בעצמה (אמנם כבר לא בגילאים שזוחלים על הרצפה עם פעמון מרעיש...), גם אני מאד מתעצבנת כשמפריעים לאכול אורחת בוקר ביום ששי בשקט...

קרן אמר/ה...

אני שמחה לשמוע שאני "עוברת" בצורה לא מרושעת, אלא מבהירה נקודה :)

לחיי ארוחות בוקר שקטות!