שישי מושחת

בשישי האחרון קמנו מאוחר יחסית, דבר שמאוד לא מתאים לנו. אחרי כמה השלמות וסידורים במרכז המסחרי ליד הבית, החלטנו לנצל את היום היפה ולצאת להסתובב במרכז תל אביב.

עלינו על קו 25 וירדנו בסנטר. משם הכיוון היה ברור, בוגרשוב 39. מה יש בבוגרשוב 39? מאפה בצק עלים קטן וחלומי בשם פלרינה. המאפה הזה נמכר במוסד שמוכר בגלל מאפה אחר(משובח לא פחות) - קיורטוש. 12 ש"ח ויש לכם שחיתות טעימה ביד. אי אפשר לתאר כמה זה פריך ובו זמנית אוורירי ומלא בקרם וניל עשיר. באמת, אין מספיק סופרלטיבים אז כדאי פשוט לקפוץ לנסות. זה מין טייק מעניין על מיל-פיי.

משם המשכנו ברגל לאורך בוגרשוב חזרה לכיוון קינג ג'ורג'. עברנו בדרך כל מיני חנויות בגדים עם פריטים מעניינים(ואפילו רכשתי לי גופיה קייצית ביותר) וסופסוף מצאנו שלט לדלת הכניסה לבית(פריט אספנים, מסתבר). משם המשכנו בטיול לכיוון הסנטר(הוא היה צריך להתחדש במיתרים) וחזרה לכיכר רבין שם התקיים הפנינג ענקי.

בזמן שטיילנו חשבתי כמה תל אביב יפה. גם האזורים הישנים והלא מחודשים שלה בעלי קסם מסויים. אני חושבת שתיירים שמגיעים לעיר מערים גדולות אחרות בעולם מרגישים בה בנוח ושהגיעו לעיר מערבית. בגלל כל הפעילויות שיש ברחבי העיר ובגלל האסטתיות הכללית שלה. הדבר העיקרי שמעיב על כל הטוב הזה הוא התחבורה הציבורית. כבר יצא לי לטייל בכל מיני ערים גדולות בעולם והדבר הראשון שאתה מנסה להתאפס עליו בתור תייר הוא התחבורה הציבורית. רוב הערים המתויירות מציעות כרטיס שבועי שמתאים לכל האוטובוסים בעיר, מפת התמצאות שמראה את כל הקווים, או לפחות חוברת הכוללת קווים מסויימים. בתל אביב זה לא עובד ככה. אינפורמציה על דן אפשר למצוא באתר החברה ואין שום מפה להדפסה או איסוף מעמדות המודיעין שמאפשרת התמצאות קלה בעיר. גם בתחנות עצמן לא תמיד יש פירוט לגבי מסלול הקו. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על התדירות ועמידה בזמנים. אני חושבת שכרגע התחבורה הציבורית מעיבה מאוד על החוויה של התיירים שמבקרים בתל אביב, בוודאי של הצעירים שבהם.

מה לבשתי?
חצאית של טומי הילפיגר, כ75 ש"ח באאוטלט בווגאס.
חולצה של Marc by Marc Jacobs, כ50 ש"ח באיביי.
נעליים שטוחות מחנות כלשהי בקניון ברחובות, נדמה לי ש160 ש"ח.
משקפי שמש של אירוקה.
לק של קסטרו.