חולה בבית

מיום ראשון בצהריים אני בבית, חולה, ולא כיף לי. סתם איזו שפעת לא מזיקה אך מעצבנת. כוס תה, ועוד אחת, מרק לגיוון ותה לקינוח.
כשאתה ילד, להישאר בבית כשאתה חולה זה ממש מרגש. לא הולכים לבית הספר ונשארים לראות כל היום טלויזיה עם שמיכה בסלון ואף אחד לא צועק עליך שעשית בלאגן. כשמתבגרים זה כבר לא כל כך מרגש. אתה בעיקר רוצה לסיים עם זה ולחזור לחיים שלך טרום הטישו והדקסמול קולד. אז ביום הראשון של המחלה משלימים קצת שעות שינה, ומתעדכנים בכל הסדרות שלא הספקת לראות, אבל מכאן זה רק מתדרדר. זה היום השני שלי בבית ואני מתחילה לטפס על הקירות, אבל אני מרגישה רע מדי בשביל לקרוא וטוב מדי בשביל לשכב כל היום ולישון. כמה חבל שיש תוכניות מטופשות בטלויזיה בשעות הבוקר...

דווקא יש לי תמונות לפרסם, שצילמנו בשבת, אבל אין לי כח לקום אל המצלמה, אז הפרסום ידחה לימים בריאים יותר. מקווה שזה יהיה מחר.

כל הקאמבק הזה של החורף ממש לא לעניין. מילא היה חוזר רק עם גשם ורוחות, אבל גם מחלות? זה כבר טו מאץ' :)