חוגגים יומולדת - חלק א

בשלישי בערב, לאחר תכנון מראש, יצאנו בן הזוג ואני למסעדה לחגוג את יום ההולדת שלי. קראנו(יותר נכון, הוא קרא, אני הקשבתי לסיכום) באינטרנט על מקומות מומלצים כי רצינו לגוון ולבסוף הזמנו מקומות למסעדה "נווה צדק - מקום של בשר". הגענו למקום שהיה אפלולי יחסית והושיבו אותנו בשולחן שלנו. מאחורנו ישב שולחן רועש במיוחד(עם בסך הכל 4 אנשים) אז ביקשנו לעבור מקום אל הבר(המקום היחיד שהיה פנוי). התיישבנו על הבר וגם שם לא הצלחנו לשמוע אחד את השני. המקום היה רועש כמו חדר אוכל בקיבוץ ובלי שניתן לשמוע בכלל את מוזיקת הרקע. לא זה היה התכנון שלנו לארוחה רומנטית ליום ההולדת. הסתכלנו אחד על השני והבנו שזה לא יקרה. קמנו לעזוב, אמרנו תודה למארחת ויצאנו משם. בדיוק לפני שכאב הראש מתחיל.

למזלנו, נזכרנו במסעדת NG הסמוכה ששמרה מקום בדיוק בשבילנו. המקום עצמו אולי פחות "מעוצב" ממקום של בשר, אבל האוכל היה טעים מאוד(שלום לך, סטייק פורטרהאוס במשקל 1.2 ק"ג), השירות היה אדיב, התאורה איפשרה לראות מה כתוב בתפריט בלי להרוס את העיניים ומוזיקת רקע נעימה שאיפשרה לנהל שיחה בנעימים. אני ממש שמחה שעברנו מסעדה, מה שאפשר לנו להנות מאוד מהערב. ועכשיו נשאר לחכות ל"חגיגות" בסופ"ש...

זו היתה הוכחה לעובדה שבאז לא תמיד קיים מסיבה מוצדקת. הביקורות מהללות את מקום של בשר, אבל אם לא נעים לשבת במקום, אז מה התועלת באוכל הטעים שלו. כשיוצאים למסעדה, ובמיוחד לא לאחת זולה, יש מכלול של דברים שגורמים להנאה והאוכל הוא רק אחד מהם. השירות, האווירה וגם הרעש תורמים מאוד להנאה או חוסר הנאה מהמקום.

מה לבשתי?

שמלה של רוס אובטה, 325 ש"ח בסופעונה.

סנדלים של TOGO לפני כמה עונות, 75 ש"ח.

קלאץ' של מדוזה, 250 ש"ח באחד הירידים.

צמיד לבבות מבילי תכשיטים, 140 ש"ח.

שעון של DKNY.

טבעת פרח שחורה מאטסי, 15 ש"ח. טבעת גולדפילד מפלסטיק שוק, 25 ש"ח.

טבעת אירוסין ממילר וטבעת נישואין מג'קסון.