2.7.2014

Being an American

אמנן עברו חודשיים וחצי מאז המעבר, כך שאנחנו לא מתיימרים להבין לגמרי "איך הכל עובד", אבל מה שנקרא, מתחילים להבין את העיקרון. לא נותרו עוד יותר מדי מטלות, מלבד תהליך חיפוש העבודה שלי שלא יכול להתחיל כל עוד האישור המיוחל לא מגיע. מה שאומר שאת רוב חוויות הביורוקרטיה האמריקאית כבר חווינו. נשאר רק הטסט...

אז לכבוד חודשיים וחצי כאן ולכבוד יום ההולדת לארצות הברית שיחול בעוד כמה ימים, מה למדנו על האמריקאים?

להיות אמריקאי זה להיות חלק מהעדר. כבר ציינתי בעבר שאנחנו גרים בסמוך לAT&T Park, האצטדיון של קבוצת הבייסבול המקומית, The Giants. עונת הבייסבול נמשכת יובלות! מתחילה באפריל ומסתיימת באוקטובר. המשחקים מתקיימים באצטדיון הסמוך בתדירות של שבוע כן, שבוע לא, שבוע למה לא ובשעות שלפני כל משחק תראו המוני אמריקאים נוהרים בלבוש כתום-שחור(צבעי הקבוצה) מחזיקים בקבוקי מים שלא מכילים מים(וודקה) או שקיות חומות(שמכילות פחיות בירה), יושבים במגרשי החניה וממנגלים או שטים בסירות שלהם בתעלה הסמוכה לאיצטדיון בכדי להשקיף. למה עדר? כי לא נראה שמישהו מהם באמת מתעניין במשחק עצמו. הם יוצאים באמצע, מגיעים הרבה אחרי תחילת המשחק או אפילו לא טורחים להיכנס. נראה שזה יותר תירוץ למפגש מאשר אהדה אמיתית כלפי הספורט הדי משעמם הזה.
להיות אמריקאי זה ללכת לפי הספר. בשבוע שעבר ניגשנו לבחינת התיאוריה. כבעלי רשיון זר, במידה ואנחנו מעוניינים לנהוג כאן, עלינו לעבור שוב תיאוריה וטסט. לשמחתי, עברתי עם טעות אחת בלבד(מותר 6), וכעת נותר לעבור את הטסט. נקווה שזה יעבור בקלות גם כן. החוקים מעט שונים, אבל השאלות במבחני התיאוריה נעות בין מגוחכות למטופשות. מה שגורם לך לטעות אם אתה מנסה להפעיל הגיון פשוט. לדוגמא, התשובה לשאלה "למה צריך לחגור חגורות בטיחות?" אינה "כי זה מגן עליך במקרה התנגשות", אלא "כי זה החוק". פשוט כך. אין באמת צורך להבין את הסיבה. ועוד שאלה לדוגמא מהמבחן, דרך אפליקציית Drivers Ed:
להיות אמריקאי זה להיות מאוד נחמד. ברור לי שזה עניין מקומי מאוד וידוע לי שבניו יורק זה לא המצב, אבל כאן אנשים מאוד נחמדים ולא רק לשכנים או לאנשים שהם מכירים, אלא לזרים ברחוב. אם תחלוף על פני מישהו ברחוב, לרוב הוא יחייך אליך או יאמר לך שלום, סתם כך. כל אדם שתפגוש, נותן שירות או סתם שכן, יסיים את השיחה ב"Have a good one" שמח ונמרץ. את עומר זה מחרפן, אני דווקא די מחבבת את זה.

להיות אמריקאי זה לדעת לעמוד בתור. נדמה שהם נולדו עם היכולת to form a line עוד מהרחם. זה מדהים ומעורר הערצה, במיוחד כשבאים ממדינה שבה המתנה בתור בסופר ומריבה על מי הבא בתור עלולה להסתיים כמו פרק של משחקי הכס. לפני כמה שבועות עברנו במרכז העיר ליד עמדה עם פעילות של אמזון שבה ניתן היה לזכות במכונית במידה ותגריל את הקוד הנכון בכדי לפתוח את הלוקר. לא היה צריך מחסומים בכדי לסדר תור, האמריקאים המתינו בצורה מסודרת עד שיגיע תורם להגריל מספר.

להיות אמריקאי זה לפחד שיגנבו לך את הזהות. זה לא יאמן באיזה סרט הם חיים! נכון, מדובר במכת מדינה ובכל יום נגנבות כאן מעל ל20,000 זהויות בממוצע, אבל, וזה אבל גדול, הן לא נגנבות על ידי חיטוט בפחי האשפה של הDMV. למה דווקא הדוגמא הזו? כי מעל כל פח אשפה במשרד הרישוי בסן פרנסיסקו(ויש פח ליד כל עמדה לפחות, ויש 30 עמדות) טרחו לתלות שלט שמזהיר מפני השלכת ניירת המכילה מידע אישי לפח האשפה. כשפותחים כאן חשבון בנק, כהטבה ללקוחות הבנק מספק לך כספת אישית על מנת שתאחסן את הSocial Security Card שלך, שמכיל רק את המספר, ללא תמונה! ברדיו ישנן פרסומות לאפליקציות שונות שיגנו על הסמארטפון שלך מפני גנבי זהות. מצד שני, בכל שיחת טלפון למוקד חברת האשראי, הבנק, משרד הרישוי או אפילו ספק האינטרנט, אתה נדרש לספק את ה Social Security Number שלך. לכו תבינו.

להיות אמריקאי בסן פרנסיסקו אומר לקנות את המוצרים שלך מגידולים מקומיים ובכלליות To live a sustainable life. תשכחו מהטרנד האורגני, בסן פרנסיסקו הוא עלה שלב. הלהיט הנוכחי הוא הססטיינביליות, לצרוך מוצרים שיוצרו באזור הקרוב אליך, לצרוך בשר שגודל בסביבה נעימה ועוד ועוד. חלק מהמנטרה הזו אני מאמצת בשמחה וחלקה קצת צבועה בעיני, אבל מי יודע, אולי בעוד שנה כאן גם אני אאמץ לחיקי את אורח החיים הזה. הסיבה שאני מחבבת את הגישה הזו היא חומרי הגלם הטריים ושפע של farmers markets לרכוש מהם תוצרת סופר טרייה. בתמונות, שוק האיכרים בנמל ודוכן הפטריות המטורף שאני מבקרת בו כמעט כל שבוע.
ונסיים בתמונות מסופ"ש אמריקאי למדי שכלל הליכה על הטיילת לאורך המפרץ עד לשוק האיכרים בנמל, אקלייר טעים ממאפייה מקומית - סופר פלצנית אבל מאוד טעימה, בירה בשמש והמון פטריות משוגעות.
Wear Sunscreen!

6 תגובות:

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

התסרוקת האוקראינית שלך מאוד מוצאת חן בעיניי.
הצחיק אותי מה שכתבת על הפטריות, כי לא מזמן דפדפתי בבלוגך (כן, הוא משמש לי מפלט ונחמה בתקופת המבחנים) ונתקלתי בפוסט שכתבת בו שאת לא כל כך אוהבת פטריות, אבל מצאת מתכון מעולה להכין איתן :)

אלה אמר/ה...

תמונות מאוד מעוררות קנאה :) נשמע שהמנטליות האמריקאית יותר נינוחה מזו הישראלית - תהני מזה!

photo.fashion.passion - בלוג אופנה ישראלי אמר/ה...

קרן, איזה כיף לכם! אני כל כך נהנית מהפוסטים שלך משם. התמונות בפוסט הזה בכלל העירו בי את הגעגועים לעיר היפה הזאת...
חייבת לבוא לבקר שם שוב, בהקדם האפשרי! ככל הנראה זה יהיה כבר עם תינוק :)

אנונימי אמר/ה...

ויקה

אנונימי אמר/ה...

sustainable בעברית קיימות. לחיות חיים ברי- קיימא. ובכלל אוהבת מאד את הבלוג שלך.

קרן אמר/ה...

מרג'ורי, גם אמא(האוקראינית!) שלי ציינה שמראה הילדה רוסיה עם צמות מצא חן בעיניה :) תודה!
אני מודה, עד לפני שנתיים בערך סלדתי מפטריות אבל אז נתתי להן שוב צ'אנס ומאז מדובר בסיפור אהבה מתמשך. מי אמר שאנשים לא משתנים?
העובדה שהבלוג שלי משמש מפלט ונחמה למישהו זו מחמאה מטורפת, את משו משו!

אלה, זו עיר פוטוגנית :)
מנטליות נינוחה זו לא מילה, ואני בהחלט נהנת מזה ואפילו מאמצת. Have a good one!

שרונה, כיף לקרוא שאת נהנת מהפוסטים, מקווה שתמשיכי להנות מהם גם בעתיד ולא תכעסי עליי שגרמתי לך לעשות את המסע הארוך עד SF :)

ויקה, תודה!
האמת שקראתי לראשונה את התרגום העברי "ברי-קיימא" בספר "פרוייקט רוזי" לפני חצי שנה וזה נשמע לי כמו תרגום מילולי מאוד משעשע, בכל פעם שזה הופיע בספר התחלתי לצחוק.