כמה חם

כל מי שדיברתי איתו מישראל הכריז שהשנה אוגוסט הגזים לגמרי והפך לבלתי נסבל. כדי שנוכל להזדהות עם אחינו בישראל, גם אותנו פינקו בגל חום ישר ממכבשי הגיהנום. אמנם השיא כאן הגיע ל32 מעלות, בלי לחות ועם רוח שמקלה על ההתמודדות, אבל זה רחוק מאוד מה20 מעלות שהורגלנו אליהן.

כדי להתמודד, בילינו את הסופ״ש בבריכה בבניין ועם שנ״צ בפוך עם מזגן (מדובר באחת מהנאות החיים, לא פחות!), אבל בכל זאת צריך להוציא את הראש מהבית קצת, אז יצאנו לסיבוב בשכונה וזללנו פיצה עם בירה קרה ליד.

בתור ילידת אוגוסט אני ילדת קיץ מושבעת, ועדיין, הקיץ של סן פרנסיסקו הרבה יותר קל ונעים ובמיוחד אוגוסט שנחשב לחודש קר כאן. כל המקומיים מכריזים שכבר שנים שלא היה אוגוסט כזה נעים וחמים וזו הוכחה לכך שההתחממות הגלובלית יצאה משליטה. העירייה העבירה תקנה שלמסעדות אסור להגיש מים אלא אם הסועדים ביקשו במפורש ובכל מקום ליד דיספנסר מים מופיע שלט "Are you sure you're going to finish the entire cup?". אפילו המדשאות הירוקות עד יובשו ולא מקבלות השקייה יותר. המפתיע הוא שאם נשארים בעיר, מקבלים את התחושה שכל אחד תורם את חלקו - אנשים משתמשים בשקיות רב פעמיות בסופר, ממחזרים הכל ומעדיפים להשתמש בכלים שניתן להפוך לקומפוסט במקום הפלסטיק שאמנם ניתן למחזור אבל עדיין די גרוע לסביבה. ואז נוסעים שעה מזרחה, עדיין בקליפורניה ורואים איך אנשים קונים בסופר ולוקחים הרים של שקיות *פלסטיק* ומחריבים בביקור אחד בסופר מאמץ של עיר שלמה.

מה לבשתי?
חולצה מיוניקלו מהקולקציה בשיתוף עם MOMA, בסייל חורף האחרון 6$.
חצאית מזארה, 200 ש״ח לפני כמה שנים.
הוויאנס (תסלחו לי, היה ממש חם), 10$ באמזון.
משקפי שמש אופטיות מזני אופטיקס, 15$.

השיער שלי נראה מסכן, מזל שמחר מצפה לו תספורת...