This is 30

ובכן, זה קרה. אני בת 30 ושרדתי לכתוב על זה!

יום ההולדת הזה התקרב ברגשות מעורבים. בשנה שעברה הגענו לישראל לחתונה של אח של עומר יומיים לפני יום ההולדת שלי, כך שהחגיגות התערבבו עם הביקור ופחות חשבתי על זה. השנה ידעתי שנחגוג כאן וכנראה שהשילוב של החלפת הקידומת והרצון לציין את זה עם המשפחה גרם לי לגעגועים עזים לאבא שלי ולמחשבה שלא אחגוג איתו יותר אירועים גדולים בחיי.

עומר, בגבורה גדולה יש לציין, לקח על עצמו את כל התכנונים וההפעלות ליום ההולדת השנה והצליח להשכיח את כל מה שציינתי למעלה, לפחות לרוב אותו היום. הוא מכיר אותי כבר שליש מחיי, מה שעזר לו לבחור ולתכנן היטב. וגם He really loves me!

בשישי שעבר יצאתי מוקדם מהמשרד בכדי להתחיל את סופש היומולדת כראוי עם מני-פדי בסלון מפונפן ליד הבית. כאן מקבלים תמיד טיפול במקביל ואני לא מצליחה להתרגל לתחושת האשת אוליגרך שזה נותן לי. היה כיף!

משם המשכנו לארוחת ערב זוגית במסעדה איטלקית טרנדית בעיר, עם אוכל טעים מאוד ופרזנטציית קינוחים שלא ממש משאירה ברירה, חייבים לבחור משהו. הלכנו על מוס שוקולד מריר ואגוזי לוז. לא התאכזבנו.

בשבת בערב יצאנו למועדון עם חברים וב12 כולם צרחו מזל טוב :)

בראשון, תאריך יום ההולדת הרשמי, התעוררנו באיזי אחרי לילה של ריקודים. הבוקר עבר בשיחות מזל טוב מחברים ומשפחה מישראל ואז הגיעו המתנות... סט מהמם לקינוח של קייט ספייד מחברים קרובים שלנו כאן, כולל הקינוח וברכה מרגשת. מכאן המשכנו למתנה המוצלחת של עומר - מצלמה חדשה. קלה יותר, איכותית יותר ומתחברת לאפליקציה בטלפון בווייפיי (מאוד גיקי מצידי להתלהב מפיצ׳רים של מצלמה, אני יודעת).

אחרי בראנץ׳ טעים בסרפנטיין - מסעדה בשכונת Dogpatch שאנחנו מאוד מחבבים, המשכנו לגנים היפניים בסן מטאו, כי עומר חשב (וצדק) שיהיה כיף לצלם שם. אחרי סיבוב הטענה בקפה, המשכנו לריץ קרלטון בHalf moon bay. הריזורט הזה פשוט מהמם, ולא חייבים להתארח במלון בכדי להנות ממנו. אם אתם נמצאים בסביבה, מומלץ בחום.

עוד כמה צילומים וקוקטייל יומולדת, ונכנסתי לטיפול מסז׳ בספא של המלון. כבר עשיתי מסז׳ או שניים בחיי, אבל כאן הכל היה פשוט מושלם. החל מהמלתחות שכללו כל דבר שתצטרכי אחרי המסז׳ (חוץ מבגדים) ועד למסז׳ עצמו שהיה מושלם בחדר נעים ומיטה מחוממת.

את היום סיימנו בארוחת ערב בשקיעה במסעדה במלון שצופה על המפרץ היפה. כשחזרנו הביתה חיכו לי בלונים קשורים לדלת שהשאיר הקונסיירז׳ של הבניין (ככה נהוג פה...).

זו הנקודה שבה הייתם חושבים שאפשר לעצור, אבל הלכנו השנה על מוטיב פסטיבל יומולדת, ולכן החגיגות המשיכו לעוד סופ״ש. בשישי בערב עומר הפתיע אותי עם סרטון ברכות מהמשפחה והחברים מישראל, כולל החלק של הפשלות. זה היה מצחיק ומרגש ובעיקר מעורר געגועים. מזל שאחי וחברה שלו מגיעים בקרוב...
בשבת חגגנו במסיבת בריכה וברביקיו עם החברים המקומיים שלנו כאן. כראוי לסן פרנסיסקו ומזג האוויר המשוגע שלה, בבוקר ירד קצת גשם, אבל ב11:30 השמיים התבהרו, השמש יצאה והיה חם ומתאים לבריכה. הכנו טריליון שיפודי ירקות, מלא קבבים, סלטים ועוגה אחת מושלמת של דפנה אחת מושלמת ובזה חתמנו את החגיגה.

אני כותבת לכם, בת 30 ושבוע, שמחה, מרוצה, עם הרבה מזל לחלוק את חיי עם כל מי שסובב אותי ובעיקר - עדיין בועטת :)

נ.ב
חלק מהתמונות צולמו באייפון וחלקן במצלמה החדשה ניקון D5500.