Stripes check

סופסוף יצאה אצלנו השמש וגם סופסוף נכנסתי חזרה לסוג של שגרה. אנחנו מבשלים הרבה בבית מאז שחזרנו מהביקור בארץ. גם כי היה מאוד גשום וגם כי אכלנו כל כך הרבה בחוץ כשהיינו בישראל, שהתחשק לנו קצת אוכל של בית. וגם, בואו נודה באמת, לא יזיק לנו להפחית עם כמויות השומן שיש באוכל בחוץ. שלא תבינו לא נכון, זה לא שהתנזרנו לגמרי, פשוט מפחיתים.

שנת 2016 מתחילה כאן באווירה אחרת מראש השנה היהודי/ישראלי. כאן יש רשימות ויעדים שבתחילת השנה עדיין יש אמביציה ורצון להשיגם, מה שממלא מאוד את חדרי הכושר והאימונים וגם הסופרים מרגישים מלאים יותר - כאילו כולם הוסיפו לרשימה ״השנה אלמד לבשל!״.

במשרד האווירה הזו מורגשת עם שלל פרוייקטים חדשים שנכנסים או עומדים להיכנס וגם אני זכיתי סופסוף להחליף פרוייקט. בסוף פברואר אציין שנה שלמה בחברה ועדיין נחמד לי שם(מי שמכיר אותי/עוקב יודע שזה די נדיר אצלי), אבל בכל התקופה הזו עבדתי רק על הפרוייקט הזה, אז נחמד להמשיך הלאה. עכשיו אני לא ממש יכולה לספר לאף אחד על מה עבדתי, אבל אולי בעוד שנה, כשהמוצר יצא לשוק וימכר על המדפים בבסט ביי, אוכל לחלוק. יחד עם הפרוייקט החדש מגיעות גם הרבה פגישות עם הלקוח, ודווקא די נחמד לי שאפשר להתלבש טיפה יותר ״מהוגן״ ומקצועי, אבל עדיין לתת לאאוטפיט את הטאצ׳ שלי. הבוס שלי אומר שאני הבחורה עם המלתחה הכי צבעונית שהוא מכיר ושזה מאוד עוזר לאתר אותי במשרד. אני לא משוכנעת אם זה נאמר כמחמאה או לא, אבל בעיני זו כן :)

מה לבשתי?
חצאית עיפרון משובצת מאולד נייבי בסייל, 7$.
חולצת פסים מיוניקלו בסייל, 10$.
שרשרת מבוטיק מעצבים ליד הבית (שנסגר מאז, בווו!), 10$.
גרביונים של קלזדוניה, כ20 ש״ח. נקנה בבירה אירופאית כלשהי.
נעלי אוקספורד של דנית ירון מהביקור האחרון בישראל, 480 ש״ח.

השיער שלי נראה יותר מדי כתום בתמונות. מזל שיש תור למספרה בשבוע הבא :|