יונת׳וויל היא עיירה קטנה במחוז נאפה במרחק כשעה וקצת נסיעה מסן פרנסיסקו. המרחק הקצר יחסית (בארה״ב שעה נסיעה נחשב קרוב, במיוחד אם תשאלו אנשים שגרו בלוס אנג׳לס פעם) הופך אותה ליעד מעולה לטיול יומי לנאפה. העיירה מאוד מדוגמת ומעט תיירותית, אבל דווקא בעונת החורף, כשכל האזור קצת יותר מנומנם וחף מתיירים, הרבה יותר נחמד לבקר שם.
את היום התחלנו בגולת הכותרת של הביקור מבחינת עומר - מאפיית בושון של תומאס קלר. אמנם מהמסעדה שלו בווגאס יצאנו מעט מאוכזבים, אבל במאפים הבחור מבין היטב. מאז שביקרנו שם לפני שנה וחצי בפעם הראשונה שלנו בנאפה, עומר לא יכל לחכות עד הביקור הבא. אני חושבת שזה המקום היחידי שהוא הסכים לעמוד בו בתור, בטפטוף קל!
בחרנו בקרואסון שקדים שוקולד ובדונאט במילוי קרם פיסטוק וציפוי שוקולד גנאש. בגלל שירד גשם, רצנו לאוטו(מוטיב שחזר על עצמו לאורך היום) עם השלל ומילאנו אותו בפירורים. למרות זאת, לא נשמעו תלונות גם מהחברים שצירפנו למסע אל הקרואסון.
מאחר ונאפה הוא בכל זאת חבל היין של קליפורניה, תיאמנו גם ביקור לטעימות יין. מצאתי קופון בTravelzoo (שאם אתם מתכננים טיול בארה״ב, ממליצה לכם בחום להירשם אליו, סוג של גרופון ממוקד טיולים ואוכל) לטעימות יין בשילוב עם אוכל ביקב Cornerstone Cellars תמורת 20$ לאדם.
לא מדובר בארוחה מלאה, אלא יותר טעימות והסבר על איזה סוג אוכל עובד עם איזה סוג יין. בגלל שהיה סופ״ש גשום, העיירה היתה ריקה יחסית, אז קיבלנו סומלייה סובלני ונינוח שישב בחדר פרטי עם ארבעתנו והסביר עם המון סבלנות - קצת על ההיסטוריה של העיירה והאזור וגם על התאמת היין לאוכל. אני יודעת שכל זה שנמע מאוד פלצני, אבל זה היופי באמריקאים. אם צרפתי או איטלקי היו מעבירים את זה, כנראה שהייתי מרגישה out of my league. באמריקאים יש משהו יותר נגיש כשזה נוגע ליין, אולי בגלל שזו לא תרבות של מאות שנים, אלא ״רק״ עשרות. בכל אופן, האווירה היתה מאוד נינוחה וקלילה והיינות היו מוצלחים.
שמחים ומעט מבושמים, שוטטנו קצת רגלית בעיירה החמודה, עד שתפס אותנו גשם חזק ונכנסנו לעוד טעימות יין, שהיו דווקא פחות מומלצות (יקב Hill Family, היינות היו קצת משעממים...).
משם המשכנו לארוחת צהריים מוצלחת במיוחד במסעדה איטלקית מקומית בשם Bottega. ביחס לאזור תיירותי התמחור היה הוגן יחסית וכל מה שאכלנו היה טעים ומוצלח. במיוחד נהננו מפולנטה פטריות ומרביולו חלמון ענקי עם גילופי פטריית כמהין שחורה.
אחרי כל הטוב הזה, רצנו חזרה לאוטו בגשם ונסענו הביתה לעיר. אני חושבת שלא אכלתי כלום עד למחרת בצהריים, וגם זה היה קצת בדוחק.
Yountville, אנחנו עוד ניפגש שוב בקרוב!
*תמונות האוכל מבושון ובוטגה צולמו עם אייפון 6 ושאר התמונות צולמו עם ניקון D5500
בחרנו בקרואסון שקדים שוקולד ובדונאט במילוי קרם פיסטוק וציפוי שוקולד גנאש. בגלל שירד גשם, רצנו לאוטו(מוטיב שחזר על עצמו לאורך היום) עם השלל ומילאנו אותו בפירורים. למרות זאת, לא נשמעו תלונות גם מהחברים שצירפנו למסע אל הקרואסון.
משם המשכנו לארוחת צהריים מוצלחת במיוחד במסעדה איטלקית מקומית בשם Bottega. ביחס לאזור תיירותי התמחור היה הוגן יחסית וכל מה שאכלנו היה טעים ומוצלח. במיוחד נהננו מפולנטה פטריות ומרביולו חלמון ענקי עם גילופי פטריית כמהין שחורה.
*תמונות האוכל מבושון ובוטגה צולמו עם אייפון 6 ושאר התמונות צולמו עם ניקון D5500
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה