קיבעון על חצאית

חצאית מבד דמוי עור. לכאורה פריט די נחות שלא נועד להימצא במלתחה שמכבדת את עצמה, ובכל זאת, כבר לפני שנה וחצי התעורר בי חשק עז למצוא אחת. הכל התחיל בביקור שלי בישראל בסוף 2014. הייתי אמורה ללכת לחתונה של אח של חברה והבאתי שמלה שלא ממש התאימה למזג האוויר הסוער ששרר באותו ערב (בכל זאת, דצמבר בישראל. במסגרת אותו ביקור הספקתי להשתזף בחוף בהרצליה ולקפוא מקור עם מעיל בגשם בנמל תל אביב - חורף ישראלי סטנדרטי). בכל אופן, נאלצתי להשאיל אאוטפיט מאמא שלי. המלתחה של אמא שלי די מוצלחת, אבל אנחנו לא בעלות אותן פרופורציות בדיוק, כך שלא כל בגד אנחנו יכולות לחלוק, אבל דווקא חצאיות כן.

השאלתי ממנה חצאית מבד דמוי עור מH&M וחולצה נשפכת של רונן חן והכל נראה מעולה. זה היה הרגע שבו נשתל הגרעין לרצון לחצאית שכזו משלי, אבל באותה שנה לא מצאתי אותה. רצה הגורל ובשנגחאי, ביום הפנוי היחיד שלנו, החלטתי לקפוץ בערב לסניף זארה שליד המלון. חשבתי לעצמי שזה יהיה די מגוחך לחזור מסין עם בגד מזארה, אבל חלונות הראווה שם נראו כל כך מושכים לעומת הקניינות המשעממת שיש בסן פרנסיסקו, אז החלטתי שזה שווה את הקוריוז.

ושם, במרחק של כמעט שנה, היא חיכתה לי. בד דמוי עור בצבע שחור, אורך סביר, גזרת A מחמיאה ואפילו המחיר סבבה. קניתי וחרשתי. עם חולצת פסים פשוטה, סווטשירט מעניין או עם חולצת ״משי״ נשפכת, היא פשוט עובדת עם הכל. מאחר והחרישה כבר התחילה להיות מוגזמת, ניסיתי למצוא אותה בעוד צבעים, אבל כרגיל, השיעמומון של זארה סן פרנסיסקו התמיד בקו הכללי של לייבא סמרטוטים סמי בוהו שיק בגזרות מוזרות ומחיר מוגזם. וכך יצא, שאת גרסת הירוק בקבוק היפה הזו מצאתי דווקא בביקור בישראל בדצמבר 2015. ובכך כנראה שבאמת נסגר המעגל.

מה לבשתי?
חצאית מזארה, 170 ש״ח.
חולצה מתמנון לפני שנים, 30 ש״ח.
גרביונים מקלזדוניה, כ20 ש״ח.
נעליים של אירוסולס, 25$ בסייל אונליין.
צעיף מבוטיק ברמת אביב, 120 ש״ח.

אלו היו 60 שניות על חצאית מבד דמוי עור. בתמונות - הפארק ליד הבית(עומר טוען שזה לא פארק כי הוא קטן מדי. התשובה שלי היתה - ״זה ירוק? יש עצים? יש ספסלים? זה פארק!) והטיילת הצמודה. תודה ששרדתם :)