סתם חגיגה

אתמול יצאנו כדי לא לחגוג לחבר יומולדת. למה לא? כי יש לו טירוף מסויים סביב ימי הולדת. הוא לא מבין למה צריך לחגוג את היום שנולדת בו. הוא לא אוהב לעשות מזה טררם גדול. ובאופן כללי משקיע לא מעט זמן בכך שאנשים לא ידעו מתי הוא נולד. השנה הלכתי איתו בהפוך על הפוך ונתתי את הטיעון המאוד משכנע של "עצם ההתעלמות מהיומולדת הופכת את ההתעסקות בה למאוד משמעותית". הצלחתי לשכנע להזמין את מעגל החברים הקרוב לצאת לשתות ולרקוד וגם איזו עוגה (לא עוגת יומולדת!!!) על הדרך. שיהיה מתוק.

אז קניתי עוגת 3 שכבות מוס שוקולד ושוקולד לבן מלמעלה מקונדיטוריית שמו המעולה ליד הבית. 140 ש"ח לעוגה הגדולה שהספיקה ל16 פרוסות יפות והיתה טעימה מאוד. יכול להיות שהיא אפילו היתה יותר טובה אם היינו זוכרים להוציא אותה מהמקפיא בזמן. בואו נגיד שגילינו תנאי. אם אתה מכניס את הסכין אל העוגה, וכשאתה מנסה לשלוף אותו חזרה העוגה עולה יחד איתו, כנראה שצריך לתת לה להפשיר עוד קצת :)
יצאנו לדאנס בר ברחוב הארבעה שנקרא בובמארה. המקום עצמו היה מעוצב ממש יפה.בר מרכזי וגדול, ומסביבו בגובה של 5 מדרגות פינות ישיבה עם שולחנות ומקום לרקוד. שירלי מתאמת האירועים שלהם היתה מתוקה להפליא, וכך גם המלצריות (היפיפיות יש לציין, בחרו אותן אחת אחת). המוזיקה במקום היתה לא רעה בכלל, עד 2 וקצת כשכבר ניסו לשלוח את כולם הביתה. הגענו מוקדם, ב10:30, כך שלא היו לנו בכלל בעיות בכניסה וכל הקבוצה נכנסה. אני ממליצה בחום על המקום. ממש נהננו שם. ובכלליות, אזור רחוב הארבעה הרבה יותר נחמד ותל אביבי מהנמל. במיוחד ביום שישי. וגם יש הרבה חניה :)

אבל עכשיו נגיע לחלק הבאמת חשוב. מה לבשתי!
שמלה חדשה מקסטרו, דמויית גופיית סבא וחצאית שחורה בגזרה גבוהה, 119 ש"ח.
עגילים ארוכים אדומים ממיכל נגרין.
קשת אדומה מחנות בקניון פ"ת (נרכשה בהפסקת צהריים מהעבודה), 2 שקלים.
בחרתי בסנדלים שטוחות בצבע שחור כדי שאוכל לקפץ בכיף, בחירה שהתבררה כגאונית.
היום בצהרים קפצתי להורים לארוחת צהריים. כדי להשלים את הסופ"ש המושחת הזה אכלתי פיצה ביתית. עם בצק עבה יחסית ופריך, עם המון רוטב חריף. יאמי!
כמו שאפשר להבין, היה לי סופ"ש לא רע בכלל. מקווה שגם לכם.