פוסט קצת מבולגן

ברשותכם, לא אכתוב כאן על המצב הפוליטי-מדיני שמתרחש כאן כרגע. הבלוג הוא מקום מפלט מבחינתי, וגם מדברים שכאלה. המצב קצת מלחיץ כרגע ולא ידוע לאן הכל יתפתח, אז למה שלא ננקה את הראש עם קצת הגיגים חסרי תועלת אך מלאי פאן?

אתמול בערב ראיתי Glee ועדיין לא הצלחתי להחליט, אחרי 16 פרקים, האם הסדרה הזו מעייפת או מהנה בעיני. יש שם כמה קטעי מיוזיקל שדי מתישים אותי. לא אלה שבהם הם כביכול מופיעים כלהקה או מתאמנים. דווקא אלה שהם מתחילים לשיר ספונטנית במקום לנהל שיחה. אבל בסך הכל נכרת שם השקעה רבה בהלבשה של כל הדמויות. הסדרה הזו היא דוגמא מצויינת לאיך מאפיינים דמות על פי הלבוש שלה. הכל מאוד מוקפד ומועברת תחושה שלכל אחד מהם יש את הסגנון שלו. זה לא קל לעשות את זה מבלי לפול לקלישאות, או שכך נדמה לי. בכל אופן, זו סיבה מספיק טובה לראות את המרענן הרשמי הזה.

בינתיים צצים כל מיני דברים בחיים שלי שיגזלו ממני זמן ודוחקים אותי להגיע להחלטה, האם אני משקיעה יותר זמן בעניניי הבלוג ומנסה לתמרן עם "הקריירה" היומיומית שלי, או ששומרת את רמת ההשקעה בבלוג כמו שהיא כרגע ודוחפת את עצמי קדימה בעבודה היומיומית. כנראה שהחיים תמיד מציבים בפנינו דילמות, גם בנושאים שחשבנו שהם פשוטים ולא מסובכים כל כך.

מה לבשתי?
נתחיל מלאן, זה מה שלבשתי בשישי בערב למופע הסטנד-אפ.
גופייה סרוגה ממנגו עודפים, 40 ש"ח.
ג'ינס מG-Star שקיבלתי במתנה.
סנדלים מטוגו, 75 ש"ח בסופעונה שעברה.
צמיד כסוף משוק הכרמל, 10 ש"ח.
צעיף שאמא שלי סרגה, 20 ש"ח על הצמר ועוד סכום בלתי ניתן לתמחור על ההשקעה של אמא.

רק רציתי לספר לכן שעושה לי ממש טוב לקרוא את התגובות שלכן כאן ולראות את נתוני הכניסה העולים(הפניה בלשון נקבה, כי רוב הקוראות הן כאלה, עמכם הסליחה), אז תודה! מקווה שאתן נהנות כאן בדיוק כמוני :)
נשיקות,
קרן.