קצת אקטיביזם

הפוסט הזה יהיה קצת שונה משאר הפוסטים בבלוג כי הוא ידבר על אנשים וסביבה. רוצים לקשר את זה לאופנה? להיות אקטיביסט זה מאוד אופנתי לאחרונה :)

רציתי לכתוב על שני נושאים. והנה הראשון. אתמול צפיתי בסרט תיעודי זוכה אוסקר 2010, "הלגונה הסודית"(The Cove). הסרט מתעד את המסע של הצוות כדי לחשוף את הרג הדולפינים האלים ביפן ואת ההתנהלות המושחתת והקלוקלת של ממשלת יפן בנוגע לציד לוויתנים ודולפינים בועדות הבינלאומיות.
הסרט מכיל רגעים קשים לצפייה, חלקו מאוד מותח וניכר כי הצוות סיכן את חייו מכמה בחינות בעת צילום הסרט. היפנים משקיעים המון משאבים ומאמצים על מנת להסתיר את מה שקורה במפרץ הקטן הזה, טאיג'י. למה זה כל כך מזעזע וקשה? למה בעצם יותר נוראי להרוג דולפין מאשר דג טונה? התשובה לכך היא שהדולפינים הם יצורים תבוניים, הם מתקשרים הם האדם ומבינים אותנו, ולעיתים אף מצילים חיי אדם. הדולפינים שוחים בלהקה, כמו משפחה יחדיו. צורת הצייד מאוד אלימה, כשצופים בכך מרגישים שצופים בטבח. הדולפינים צווחים באימה למראה רצח חבריהם ללהקה. כולאים אותם ברשתות ודוקרים וטובחים בהם. תמונת הסיום של הסרט, בה רואים את המפרץ היפה הזה אדום לוהט מדם הדולפינים מזעזעת ונוראית.
למה חשוב לראות את הסרט הזה? כי הוא מראה את השיטתיות בציד הדולפינים, את החוסר הגיון שבו(בשר הדולפינים מכיל כמויות חריגות של כספית ולכן הוא רעיל ומזיק לאדם, במיוחד לאורך זמן), את השחיתות שבהסתרתו. הסרט נאסר להקרנה ביפן וברוב האזורים בה אנשים לא מודעים למה שקורה בטאיג'י. אנחנו הורגים לאט לאט את הסביבה שלנו ולא פוסחים על האוקיינוס. אף אחד לא יודע איזו השפעה אקולוגית יש לדיג המואץ ולדילול הלוויתנים והדולפינים מהים.

כל התמונות לקוחות מאתר הסרט.

ולנושא השני. לפני כמה ימים קיבלתי מייל שרשרת קצת שונה. את המייל הפיץ אורן מירון, חבר של שני לבון ז"ל. את הסיפור של שני לבון בת ה25 שחלתה בלוקימיה ונפטרה כולנו קראנו, סיפור עצוב ומרגש על בחורה צעירה שהתרומות לא עזרו לה. להלן תוכן המייל של אורן:

"לפני חודש וחצי חברה שלי, שני לבון, הייתה זקוקה בדחיפות לתרומות דם מסוג AB לצורך תרומת טסיות דם. לשימחתינו הגדולה חצי מהמדינה נתרמה למאמץ כדי להציל אותה ולמצוא לה תרומות, אך לצערינו התרומות לא הועילו ושני לבון נפטרה כתוצאה מסיבוכים של לוקמיה. בתוך כל תהליך בקשת התרומות לא הצלחתי להמנע מהמחשבה, איך יכול להיות שבמדינתנו הנאורה לא קיים מאגר המאגד אנשים המעוניינים לתרום דם כדי להציל חיי אדם? ההענות לבקשה לעזרה עבור שני הייתה עצומה, מעל 250 איש בעלי סוג דם AB נרתמו והיו מוכנים להגיע לבית חולים רמב"ם בחיפה בהתראה של רגע כדי לתרום מדמם ולעזור לשני, ואם זאת, אם מחר יהיה צריך חולה אחר תרומת דם מסוג AB הוא יאלץ לעבור את אותו מסע מתיש שעברו הוריה של שני בחיפושם אחרי תורמים מתאימים שכלל פניה לעיתונות וחשיפת כל פרטי המקרה לכלל המדינה, פניה לאוניברסיטאות כדי להגיע לסטודנטים והפצה במיילים רחבי היקף כדי להגיע לכמה שיותר אנשים. כאשר מאגר פשוט שכולל הרשמה של 20 שניות יכול היה לפתור את כל הבעיה. לקחתי על עצמי את היוזמה והקמתי את אתר 'תרומות דם להצלת חיים' www.trumatdam.co.il בו יוכל כל אחד שמעוניין להיכנס, להרשם ובמידת הצורך לקבל פניה מאיתנו לבקשות לבוא ולתרום. ההרשמה באתר אינה מחייבת, וכל אחד יוכל לבחור האם הוא מעוניין ללכת ולתרום דם, מטרת האתר היא לחסוך את הזמן היקר שבחיפוש האנשים המתאימים לתרומה. ברגע שמספיק אנשים יהיו רשומים באתר, שוב לא יצטרכו חולים לחפש תורמים מתאימים, פניה אחת אלינו תאפשר להם להגיע למאות אם לא אלפי תורמים פוטנציאלים שמעוניינים לבוא ולתרום!"

לצערי אני לא יכולה לתרום דם מאחר ואני סובלת מאנמיה וחוסר בברזל. אם אתם מתאימים, בבקשה היכנסו, זה לוקח רק דקה. במידה ולא תוכלו להגיע לתרום, תוכלו פשוט להתעלם מהמייל. כרגע רשומים כבר יותר מ8000 איש למאגר.

מקווה שהקדשתם כמה דקות לקרוא את הפוסט הארוך הזה. מחמם את הלב לראות שיש עוד אנשים שאכפת להם, מהסביבה ומהאנשים אחרים.