מוזיאון העיצוב בחולון

בשלישי שעבר ביקרתי עם תמר מLookin Fab במוזיאון העיצוב בחולון ולאחריו בסרט תיעודי על מארק ג'קובס(כדאי לקרוא על הביקור גם אצלה).

זה די משעשע, אבל תמר ואני הכרנו כבר לפני 4 שנים, עוד מהלימודים בבן גוריון. היה לנו קורס אחד יחד וחברים משותפים, היא היתה שנה מעליי ואני עזבתי את באר שבע, כך שהקשר נותק. עד שיום אחד הופיעה תגובה בבלוג וחידשנו את הקשר. חשוב שתדעו שזה מאוד נדיר שיש שתי בחורות מהמחלקה למדעי המחשב עם בלוג אופנה. לפחות בבן גוריון, המצב לא היה מזהיר כל כך מבחינה אסתטית. רק כדי לקבל פרופורציות, היינו משהו כמו 10 בחורות במחלקה ולשלוש מתוכן היה זקן ושפם.

טוב, חזרה לנושא. במקרה יצא שראיתי השבוע קטע בתוכנית של קשת, על ישראלים מצליחים בעולם(נדמה לי שזה היה ברביעי בערב, אבל אל תתפסו אותי במילה). הפרק הפעם התמקד בתחום העיצוב. בין המרואיינים היו צורי גואטה ורון ארד(המעצב והאדריכל של מוזיאון העיצוב בחולון). היה מעניין לשמוע יום אחרי הביקור במוזיאון, הסברים על הפן העיצובי שבו מפי המעצב עצמו. המבנה מאוד מרשים, מהפנים ומהחוץ וגורם לתערוכה לבלוט עוד יותר ולהיות יותר מושכת. אני ממליצה בחום לבקר במוזיאון, או לפחות להציץ על המבנה. מעניין מתי יצלמו שם הפקת אופנה ראשונה, יש שם לא מעט ספוטים נהדרים לצילום. כניסה חד פעמית למוזיאון עולה 38 ש"ח לאדם ובמידה ורכשתם כרטיס לסינמטק הסמוך, הכניסה תעלה לכם 28 ש"ח בלבד.

לאחר הביקור בתערוכה, נכנסנו לסרט. כמה מילים על הקהל. ציפיתי שבסרט מהסוג הזה, באולם כל כך קטן, אנשים יטרחו להגיע בזמן, לשמור על השקט, לא לקום באמצע סרט של שעה וקצת או פשוט לשים את הסלולרי על שקט. אז ציפיתי. כנראה שגם מי שמחשיב את עצמו ל"איש תרבות" לא באמת תרבותי. לא נתתי להפרעות לפגום בהנאה מהסרט, שהיה פשוט מעולה וגאוני. אני חושבת שהתחכום מגיע בעריכה המדוייקת והמשעשעת ומהקצב של הסרט. נדמה שהבמאי התאים את קצב הסרט לקצבו של מארק ג'קובס. הסרט נתן הצצה מרתקת לתהליך העבודה על קולקציה. אני אתן דוגמא מהסרט שתמחיש את העריכה הטובה ואת תהליך היצירה. הקטע מתחיל במארק ג'קובס נפגש עם אמנית יפנים שהכל אצלה מנוקד, היצירות, הבגדים שלה ואפילו המאג שממנו היא שותה תה. משם עוברים לשוט בסטודיו, בו כולם יושבים ובוהים אחד בשני. מכאן עוברים לשוט מחדש האוכל, של צלחת מקרונים צבעונית בירוק-צהוב-ורוד-חום. חזרה לסטודיו, מארק מבקש כפתורים בכל מיני צבעים. התוצאה הסופית היא תיק של לואי ויטון בצבע לבן עם נקודות בגווני המקרון. לסיכום, אני אחפש עוד כמה מסרטי לואיק פריז'אן, מדובר בהנאה צרופה. עלות כרטיס לסינמטק היא 35 ש"ח.
מה לבשתי?
שמלה של פוראבר21, 10$.
צעיף שקיבלתי מתנה מג'ואנה.
קרדיגן ורוד עתיק מקסטרו עודפים, 50 ש"ח.
אוקספורדס מזארה בשנה שעברה, 200 ש"ח.
גרבי ברך מארה"ב.

בתערוכה היה מייצג של נעליים שמותאמות אישית על בסיס שאלון העדפות. עניתי על השאלון והתוצאה לא היתה מפתיעה במיוחד. הנעל שמתאימה לי ביותר היא נעל עם עקב רצחני. מה זה אומר עליי?
תודה רבה לתמר על הרעיון לביקור, התמונות והחברה :)
שבוע חדש מתחיל...