ינשוף צמוד

אנסה להתנתק לכמה רגעים מדיווחי החדשות והעדכונים ברשת בנוגע לקטסטרופה שמתחוללת בצפון ולפרסם פוסט אופנתי שיהווה אסקפיזם טהור, או במילים פשוטות יותר, אנא הרשו לי להתנתק קצת. את היומיים האחרונים העברתי בתכנות וצפיה בחדשות לסירוגין, כמו רוב הישראלים, אני מניחה.

בכל אופן, בריחה. שנתחיל?
התגעגתי לכתיבה השבוע. החודשים האחרונים היו מאוד עמוסים, אבל תמיד הצלחתי למצוא זמן כדי לברוח(מוטיב חוזר בפוסט) לבלוג ולכתוב איזה פוסט. מושקע יותר או פחות, אבל פוסט. השבוע העומס הגיע לשיאים חדשים וגם כשהיה לי איזה רגע פנוי, כבר לא ממש יכולתי לראות מחשב. בשישי שעבר היתה לנו עוד איזו פריצת דרך ולכן החלטנו לחגוג קצת עם ארוחת מושחתת וגם יצאנו להתאוורר בפאב ברמת החייל. זו היתה הפעם האחרונה שיצא לי לצלם תמונות(שבוע עמוס, כבר אמרתי?). אני לא חושבת שהתמונות האלה נותנות לחולצה הזו את הכבוד המגיע לה, אבל זה מה יש ועם זה ננצח.
וכעת נפנה לינשופים. טרנד קצת מוזר הינשופים האלה. הרי זו חיה מאוד לא אופנתית וקצת קודרת. חיית לילה אפרפרה. בשנה שעברה כשמיו מיו הביאו אלינו את החתולים הצלחתי להבין מיד. יש משהו אלגנטי בחיה הזו, אלגנטי ומרוחק. אבל ינשוף? לקח לי זמן עד שנכנעתי, אבל 20 שקל בשוק הכרמל גרמו לי להתקפל. המוכר(אותו אחד שלימד אותי את הטריק) הודיע לי חגיגית שינשופים זה הלהיט החם וכי "בכל החנויות יש ינשופים ושם אחד ינשוף עולה 90 80 שקל".
מה לבשתי?
ג'ינס שקניתי לפני שלוש שנים בפוראבר21(וממש נחמד לי שאני נכנסת אליו).
חולצה מנוקדת ושקופה מH&M, עלתה 140 ש"ח מקולקציית החורף הנוכחית.
נעלי עקב ממקס מורטי, 240 ש"ח.
שרשרת ינשוף אחד בלבד, 20 ש"ח.
טבעת צהב מרביד.

סופ"ש נעים וכבוי!