7.2.2011

משהו מתבשל

בשבוע שעבר נחה עליי מוזת הבישולים והפוסט הזה הוא תוצר לוואי של המוזה הזו.
אני לא חובבת מתכונים גדולה, מעדיפה דווקא לאלתר במטבח ולשלב לפי מה שטעים לי ומשתלב טוב יחד בעיני. הרבה פעמים אני מקבלת השראה(קצת פלצני לומר את זה, אבל זה המצב...) לבישולים בבית ממנות שאכלתי במסעדות ואהבתי. יש לי יכולת שירשתי מאבא שלי, שנינו יכולים לטעום מנה ולציין בקלות את מרכיביה ואת התבלינים שהיא מכילה, גם אם מדובר בקמצוץ. התכונה הזו מאפשרת לי לשחזר מנות טעימות ממסעדות... בבית, כיף!
והפעם בפינת המתכונים שצצה כאן אחת לתקופה, מתכון קלאסי ומתכון מאולתר לחלוטין.
שנתחיל בקלאסי?
בשישי בצהרים, כשבחוץ גשום וקר, החלטנו להכין מרק. אני אוהבת מאוד מרק כתום טחון, עם דלעת גזר ובטטה, אבל החבר לא ממש מתחבר לדלעת או למרקים טחונים ובדרך כלל אנחנו פשוט מכינים מרק ירקות. הפעם החלטנו להכין קלאסיקה איטלקית - מיניסטרונה.
מצרכים(5 מנות)
3 גזרים חתוכים לקוביות.
2 תפוחי אדמה בינוניים חתוכים לקוביות.
בצל בינוני חתוך לקוביות.
6 עגבניות גדולות טחונות(עם פוד פרוססור או מגורד בפומפיה).
2 צרורות פטרוזיליה.
6 שיני שום קצוצות גס.
מטגנים את הבצל והשום עד להשחמה. מוסיפים את תפוחי האדמה, הגזרים והעגבניות. מוסיפים מים כשני סנטימטר מעל גובה הירקות(או יותר, תלוי כמה סמיך אתם אוהבים את המרק שלכם). מוסיפים את צרור הפטרוזיליה(שלם!) אל הסיר. מטבלים במלח וצ'ילי גרוס לפי הטעם. ברגע שהכל מגיע לרתיחה, מנמיכים את האש ונותנים לנוזלים להתרכז ולירקות להתרכך. כאן גם המקום להוסיף פסטה לתוך המרק, במידה ואתם אוהבים. בעיני החבר זה היה מוזר מדי אז ויתרנו הפעם, אני דווקא אוהבת. כשמסיימים את הבישול מוציאים את הפטרוזיליה מהסיר. לפני ההגשה, קוצצים את צרור הפטרוזיליה השני ומפזרים מעל כל קערה. אני לא אוהבת את המרקם של פטרוזיליה מבושלת ופטרוזיליה טריה בריאה יותר(המון ברזל).
אנחנו הוספנו בשביל הכיף גם את "לחם שום קומבינה" שלי. מה זה בעצם? לוקחים לחמניה(במקרה הזה לחמניית גרעיני חמניות מתושיה) או באגט, חורצים חריצים כמעט עד הסוף. מכינים תערובת של חופן עירית קצוצה, כפית גדושה של שום כתוש, רבע כפית מלח וכ4 כפות שמן זית. ממלאים את החריצים בתערובת, מכניסים ל5 דקות לתנור חם ונהנים משדרוג רציני ללחם.

ולמתכון השני, שקשוקה אלטרנטיבית. האמת שהדבר היחיד שמחבר בין השקשוקה שהכנתי לבין שקשוקה סטנדרטית זה הביצים. מעבר לכך, לא ממש. את ההשראה למנה הזו קיבלתי ממנה דומה שאכלנו בארוחת משפחה מורחבת(אצל ההורים של אשתו של אח של החבר, פתאום ההגדרה משפחה מורחבת נשמעת יותר טובה...).
מצרכים
4 ביצים.
500 גרם עלי תרד טריים(כדאי לקנות את אלה שמגיעים שטופים, מאוד מקל על החיים) קצוצים גס.
2 בצלים סגולים בינוניים קצוץ לטבעות.
3 פטריות פורטבלו גדולות קצוצות גס.
5 שיני שום קצוץ לפרוסות.

לפולנטה
כוס קמח תירס.
3 וחצי כוסות מים.
3 קוביות חמאה.

מה זה בכלל פולנטה? במקור זו בכלל דייסה של רומנים. אני לא יודעת איך אפשר לאכול את זה בתור דייסה כי זה נראה לי ממש מזעזע. אבל אפוי ואז צלוי קלות במחבת, זה כבר יותר ברור וטעים לי. ממליצה לכם לאפות את הפולנטה כך שתהיה מוכנה כחצי שעה לפני שאתם מתחילים להכין את ה"שקשוקה". הפולנטה האפויה מתקררת ואז מתקשה, מה שהופך את הבישול שלה בסיר לפשוט יותר.
הכנת הפולנטה
יש לא מעט מתכונים באינטרנט, במקור יש גם חלב המתכון. החבר רגיש ללקטוז ולכן החלב הוחלף במים. יצא טעים גם ככה.
מרתיחים את המים בסיר ומוסיפים כחצי כפית מלח. כשהם רותחים מוסיפים פנימה את החמאה. באיטיות ותוך כדי ערבוב תמידי, מוסיפים את הקמח פנימה. מערבבים עד שהתערובת מוכנה(נראה כמו דייסה). מעבירים את התערובת לתבנית ואופים ב180 מעלות למשך כ15 דקות. משאירים להתקרר.
הכנת הרוטב
מטגנים את הבצל והשום עד להשחמה.מוסיפים את הפטריות. מוסיפים את התרד ומערבבים עד שמתרכך. מתבלים במלח, צ'ילי גרוס ומעט אגוז מוסקט. "מסיטים" את התערובת הצידה ומוסיפים על התחתית פרוסות בגודל 2X4 ס"מ(או כל גודל שמתחשק לכם) של הפולנטה. מכסים את הפולנטה בתערובת. מוסיפים את הביצים וסוגרים את הסיר. כשהביצים מוכנות המנה מוכנה.
המנה הזו בטח נשמעת מאוד מוזרה אבל היא טעימה ומאוד משביעה.

בתאבון!

12 תגובות:

Dush אמר/ה...

הכל נראה מעולה ומעורר תיאבון! אפילו הפולנטה [שאני לא סובלת...]. המרק נראה מדהים ואני בטוח אכין גם לפי המתכון שלך.
אגב, הצטערתי לשמוע שלא נהיה שכנות יותר...

michalooshla אמר/ה...

היי זה לא כמו ממליגה?? גם אני רומנייה!

כל הכבוד על המתכונים, אני לגמרי הולכת לנסות את הלחם המשודרג והמינוסוטה.
את הוריאציות לשקשוקה אנחנו מנסים די הרבה [כולל התרד שהוא לגמרי שדרוג]

ווואווו אני כלכך אוהבת אוכל ובישולים!
אהבתי את הפוסט

PASSIONISTA אמר/ה...

וואו וואו וואו אני רעבה מהתמונות שלך! בפעם הבאה שאת מכינה פולנטה אני באה לטעום! המראה לא ממש מפתה אבל אשמח לנסות.

אנונימי אמר/ה...

הכל נשמע ממש טוב, אבל יש לך חבר די בעייתי באוכל...

קרן אמר/ה...

מיראל, בהצלחה ובתאבון. כנראה שלא אתרחק יותר מדי, רק אתקרב קצת יותר לקניון :)

מיכל, הדייסה זו ממליגה... אבל כנראה שאחרי אפיה היא הופכת לפולנטה :)
הלחם ממכר, בתאבון!

תמר, היא הרבה יותר טעימה מאיך שהיא נראת, במיוחד אחרי צליה במחבת. קריספית בחוץ ורכה בפנים.

אנונימי, החבר אכן בעייתי באוכל, אבל אנחנו מסתדרים למרות המגבלות :)

Ksenia אמר/ה...

וואו, איזה פוסט מגרה.
אהבתי את השדרוג הלחם :)

אנונימי אמר/ה...

אני משוכנע שאתם מסתדרים מצוין :)
רק שאלה קטנה, בכל הבישולים האלה לא היה מעורב סינור אופנתי ששווה תמונה?

קרן אמר/ה...

קסניה, הלחם מסתמן כלהיט :)

אנונימי, איזו חדות מחשבה! באמת היה מעורב סינר, משובץ באדום וורוד פוקסיה, הוא יזכה לתמונה בפוסט המתכונים הבא.

יוצאת מחוץ למגירה אמר/ה...

היי קרן. אני קוראת חדשה. את מתלבשת מקסים. רציתי לדעת איפה הסתפרת?

תודה.
ענבל

קרן אמר/ה...

היי ענבל, ברוכה הבאה :)
תודה על המחמאות, הסתפרתי במספרה של ארז ישראלי ברמת גן. זו הפעם השניה שאני מסתפרת אצלו ובשתי הפעמים הרמה נשמרה. אני הסתפרתי אצל אלי, לא הבעלים של המספרה והוא פשוט מעולה. בחור צעיר ומוכשר. לא זול, 220 ש"ח, אבל החזיקה לי 3 חודשים, שזה נדיר בשיער שלי. אצל רוב הספרים אני נאלצת לחזור כל חודש, כך שכלכלית לאורך זמן זה משתלם לי יותר.
את יכולה לקרוא בפוסט הזה, יש שם גם את כל הפרטים על המספרה:
http://fashionloca-l.blogspot.com/2010/11/blog-post_11.html

יצא קצת ארוך, אבל אני אינפורמטיבית :)

photo.fashion.passion אמר/ה...

מה זה, את בשלנית רצינית!!!! מה עם לפתוח בלוג אוכל, חשבת אולי? :-)

ברגע שאני מקבלת את התנור החדש שקניתי, אני אנסה את לחם השום שלך, הוא נראה נפלא!

שרונה
Photo.Fashion.Passion

קרן אמר/ה...

בינתיים אני משלבת את המתכונים כאן בבלוג, אין לי מספיק בשביל בלוג שלם על אוכל. זה גם נשמע מאוד משמין :)

לחם השום טעים וקל, בתאבון!