פרטים קטנים שמכניסים קצת צבע לחיים

הצטברו כמה פריטים קטנים וחדשים בבית שאהובים עליי מאוד והחלטתי לחלוק אותם אתכם. כבר כתבתי בעבר שכחלק מהאופציה המצומצמת שעומדת בפני כולנו, יוצא שרובנו קונים את הרהיטים שלנו באיקאה או להבדיל, קונים ברשת גדולה אבל בסופו של דבר, לכולם יש בערך את אותו עיצוב ואותו מראה. מה שהופך סלון אחד לייחודי יותר מחברו הם הפרטים הקטנים שמוסיפים בעלי הבית ומתאימים לאישיות שלהם. אז מה הספקתי לצבור?

כוסות לשתיה חריפה שקיבלתי במתנה מאמא שלי במסיבת הרווקות. הכוסות האלה היו מתנת חתונה שסבתא שלי קיבלה לרגל חתונתה לפני יותר מ50 שנה. כשהמשפחה עלתה לארץ ב72' הם הצליחו להביא את רוב הפריטים והכלים המיוחדים איתם במכולה. שנים אמא שלי ביקשה מסבתא שלי שתעביר לה את הסט הזה, שכולל גם מעמד לסוכריות מדהים ביופיו, אבל סבתא שלי לא הסכימה. לפני כמה שנים היא אמרה "קחי, קחי" ואמא שלי קפצה על ההזדמנות. אני זממתי על הכוסות שנים, וניסיתי לשכנע את אמא שלי שאין לה שום שימוש בהן כי הם לא בדיוק שותים. כאמור, בסוף הן עברו אליי במועד סימלי משהו(מקווה רק שהנישואים שלנו ילכו קצת יותר טוב מאשר הנישואים של סבתי).

פרחי צבעוני מעץ, מזכרת מהטיול באמסטרדם. אני כל כך אוהבת צבעונים אבל הפרח הזה מאוד יקר ולא בנמצא במהלך רוב השנה. כשראיתי את הגרסא מעץ בשוק הפרחים באמסטרדם מיד קפצתי על ההזדמנות לרכוש לי צבעוני-עד. אני מתעבת פרחים מפלסטיק, אבל האופציה מעץ קסמה לי ומשום מה היתה לי מוכרת. כשאמא שלי ביקרה אצלנו וראתה את הפרחים, היא הזכירה לי שגם להם היו פעם כאלה בבית. כנראה משם הגיעה התחושה. הם מכניסים המון צבע לבית ומזכירים לי את הטיול הנינוח שכבר מרגיש מאוד רחוק.

עוד מזכרת מאמסטרדם, פריחת השקד של וון גוך. קנינו את התמונה הזו בחנות המוזיאון של וון גוך שהיתה מפתיעה לטובה. הציור הזה עלה לנו 6 יורו בלבד והמבחר הכללי בחנות היה יפה ומתומחר הוגן יחסית, לא טיפוסי לחנות של מוזיאון. את שנינו תפס הציור הזה וכעת הוא מעטר את אחד מקירות הדירה.

שעון קטן - שעון גדול. את השעון הסגול הזמנתי באיביי כי התחשק לי איזו זריקת צבע בסגול. 15 ש"ח כולל משלוח, המתנה של שבועיים וחצי והוא אצלי על היד. הוא מקפיץ כל אאוטפיט חסר צבע או מעוף ומשעשע אותי בכל פעם שאני בודקת מה השעה.
את השעון הלבן הגדול והרטרואי הזה קיבלנו כחלק ממתנת חתונה מחברים של המשפחה שלי. למרות שהוא לבן, יש בו משהו מאוד חי ו"עליז", קצת קשה להסביר. הוא משתלב מצויין בסלון אבל נשאר יתום מסוללות ותקוע תמידית על השעה 10:10(כמו כל השעונים בפרסומות במגזינים). הסיבה לכך היא לא עצלנות לשים סוללה, אלא חוסר יכולת לסבול תקתוק מצידי. בדירה הקודמת היה שעון בסלון שהפריע לי לישון גם בחדר השינה. אני חושבת שהוא יפה גם כך, תקוע לו בזמן משלו.

חזרה לחופש.

נ.ב

לקוראת האנונימית החמודה שעדכנה אותי ש"נוילנד" יצא. תודה רבה!

הספר הזה עושה לי את החופש.