מתכון - פטריות או לא להיות

פעם לא אהבתי פטריות. לא הבנתי מה טעים בספוג חסר הטעם ובעל המראה המוזר הזה. זו לא היתה סלידה טוטאלית, כמו מדגים למשל. אם פטריה היתה מתגנבת לסלט או לאורז הייתי מתמודדת איתה בגבורה, אבל לא בחיבה.

ואז לפני כמה חודשים משהו השתנה. אותה מתגנבת הגיעה לי לסלט ופתאום נראתה לי מעניינת. אהבתי את הטעם ואת המרקם. זו היתה ההתחלה של סיפור אהבה(אם תשאלו את עומר). מאז הוספתי את הפטריות לתפריט באופן קבוע(למרות שאחרי הכתבה ההיא בכלכליסט הרגשתי רע שאני אוכלת ליצור החכם הזה את האנטנות). מסתבר שהן גם מאוד בריאות, ללא שומן ומעט פחמימות ומספקות לא מעט ויטמינים ומינרלים שהגוף צריך(לפירוט).

לאחר ההקדמה הארוכה הזו, הגיע הזמן למתכון. הוא וריאציה על מנה שמגישים ברונימוטי בעסקית צהריים והיא מאוד טעימה. יש בה פטרוזיליה אבל לאחר הבישול טעמה הופך לרמיזה בלבד ומשתלב מעולה עם טעם הפטריות. אפילו שונאת פטרוזיליה כמו פרי אהבה את המתכון, אז אם גם אתם משתייכים לאופוזיציה, תנו לה צ'אנס.

מצרכים
חבילה אחת של שמפיניון.
חבילה אחת של פורטבלו.(אני קונה אותן במארז זוגי עם השמפיניון. למתכון הזה אין צורך בפטריות הגדולות, אפשר ואפילו עדיף את הקטנות) .
חופן פטריות פורצ'יני, אם יש. ממש לא חובה.
500 גרם פסטה עם חללים, כלומר קונכיות, פנה או כל צורה אחרת שאינה מאסיבית. פפרדלה או טאליאטלה לא יתאימו כאן.
ראש שום.
חופן פטרוזיליה.
חופן בזיליקום.
חצי חופן מרווה(לא חובה).
חופן עלי תרד(לא חובה).
שמן זית.
כ25 גרם חמאה.
3 כפות יין לבן.
מלח ופלפל לתיבול.

אופן ההכנה
מתחילים בלהכין מים חמים לפסטה. ההכנה של "הרוטב" מאוד מהירה, כך שניתן לעשות את שניהם במקביל. ממולץ להכין את הפסטה אל דנטה, כלומר לא עשויה עד הסוף, כי היא נכנסת לעוד בישול קצר בסיר ואנחנו לא רוצים שהיא תהיה מושי.
קוצצים את הפטריות והירוקים, לא גס מדי אבל גם לא מאוד קטן. כמו בתמונה. את העלים יש להקפיד להפריד מהגבעולים. אני לא מחבבת כל כך את המרקם של רגלי הפטריות ולכן קוצצת אותם ומשליכה את הרגליים לפח. יש כאלה שדווקא אוהבים, אם אתם כאלה, תזרקו פנימה, לא יקרה כלום.

במחבת ווק או סיר, מחממים כ 3 כפות שמן זית ואת החמאה. למה גם וגם? כי אם משתמשים רק בשמן זית המרכיבים לא מתאחדים מספיק. וחמאה זה טעים ושמתי מעט יחסית לכל הכמות הזו.

כשהחמאה נמסה מכניסים פנימה את השום והירוקים.

כאשר השום משחים, מוסיפים פנימה את הפטריות.

מערבבים היטב ומוסיפים את היין. לא חייבים להוסיף יין אם אין לכם, או שאתם לא אוהבים. זה פשוט מוסיף "עומק" למנה(נשמע נורא פלצני, אבל באמת מוסיף).  מוסיפים את המלח והפלפל לפי הטעם ומערבבים.

הפטריות מוכנות כשהן כבר רכות יחסית והתכווצו. זה בערך הגוון.

מוסיפים מעל את הפסטה המסוננת. ומערבבים. כאן השתמשתי בפסטה פנה 3 צבעים של ברילה. לדעתי פסטה קונכיות מתאימה כאן יותר.

ולאחר ערבוב קל(עדיין על הגז), המנה מוכנה.

לדעתי הכמות הזו מספיקה לכ5 מנות. אני אוהבת להקפיץ אותה שוב במחבת יום אחרי ולתת לפסטה להיות קצת קריספית. יאמי!