על מרקים ופריטים משמחים

החלק היחיד שמשמח עם בואו של הקור הוא העובדה שאפשר לאכול מרק מבלי לחשוש מהתמוססות לנוזל. בשבוע שעבר ערכנו מרתון מרקים בבית. במהלך השבוע הכנו 4 סוגי מרקים שונים - מרק ירקות קלאסי, מרק פטריות, מרק כתום ומרק עגבניות וגריסים. מרקים הם פתרון מעולה לארוחת ערב משביעה אך לא משמינה, בהנחה שלא חטאתם בחטא ההקרמה. אצלנו בבית לא מקרימים, עומר רגיש ללקטוז ואני רגישה לגזרה. ובכלל, אני לא מחבבת מרקים מוקרמים מאחר והטעם של הירקות הופך דהוי בתוך כל השמנת הזו. אני את השמנת שלי מעדיפה בתור קצפת ובצמוד לקינוח, תודה.

כל ההקדמה הזו נועדה בכדי לספר על מקום שהגענו אליו באמצעות חיפוש גוגל בערב עייף במיוחד. רצינו מרק, המקרר היה ריק וכמוהו גם המצברים שלנו. חיפשנו בגוגל מסעדת מרקים והגענו לSouPizza, או סופיצה בעברית. באותו ערב בחרנו לאסוף הביתה, אבל אתמול חזרנו לשם עם זוג חברים בכדי לתת למרק את הכבוד המגיע לו. בכל יום מכינים שם לפחות 5 סוגי מרקים שונים, כולם טריים ולרוב לא מוקרמים. אתמול בחרנו במרק אפונה ומרק עגבניות ואורז. שניהם היו מעולים ומשביעים. מנה קטנה של מרק עולה 18 ש"ח וגודלה כגודל סטנדרטי של קערת מרק במסעדה ומוגשת עם לחם הבית חם וטרי מהתנור(שמרגיש כמו לבנים). מנה גדולה עולה 28 ש"ח וגודלה כגודל קערת סלט בערך, מאוד גדול. המקום קטן מאוד ומזכיר את התיאורים של המסעדות הקטנות של המאמות באיטליה. מה שכן, תמיד מלא שם אז כדאי להזמין מקום מראש. ממליצה בחום מרקי על המקום.
נ.ב : את הפסטות לא טעמנו, אז אני לא יכולה לחוות את דעתי, אבל הפיצה לא רעה בכלל.

ולפריטים משמחים. הקור אפשר לי לשלוף מהארון את הגרביונים הנעימים האלה שקניתי בגאפ לפני שנה, את הקרדיגן הישן והקלאסי מקסטרו עודפים. הצירוף לנעלי הבובה העדינות מזארה גרם לי להיזכר בעגילים שקיבלתי במתנה לפני המון שנים מפרי. לפעמים גם צבעים מעלים זיכרונות. אספתי את השיער בצמה קידמית זריזה בכדי לתת לעגילים את הכבוד המגיע להם.

תיק של מדוזה, נעלי בלרינה מזארה ונענע בעציץ לתה חורפי מושלם.

סופ"ש נעים וחמים לכולם!