23.11.2011

מסתבר שבשבוע יש שלושה ימים

אם תשאלו את מוטי רייף, בשבוע, על פי הגדרה, יש 3 ימים בלבד. שבוע האופנה של תל אביב התחיל ביום שני האחרון ומסתיים היום. היו רגעי שיא והיו רגעי שפל. את כולם ראיתי במחשב ולא בלייב מכמה סיבות. הראשונה, קיבלתי הזמנות, אבל לא לכל התצוגות. לכל ההזמנות סירבתי מלבד אחת. הסיבה לסירוב - אני עובדת, במשרד שנמצא בקצה השני של העיר. חשבתי ללכת לתצוגות שמתקיימות בצהריים אבל ידעתי שאף אחד לא יטרח לעמוד בזמנים, אז ויתרתי. בהמשך התברר שבצדק.
לתצוגה אחת אישרתי הגעה והודעתי שג'ואנה תגיע לייצג את הבלוג. התצוגה של שי שלום. היא נשמעה לי אחת התצוגות המרתקות והמעניינות(והתבררה כמעט מאכזבת), אבל ג'ואנה לא זכתה לצפות ולסקר אותה. למה? בגלל חוסר ארגון וחוסר מקצועיות. במשך שעה שלמה העבירו אותה מבחורה סנובית אחת לאחרת, שלא ממש התייחסה והיתה חסרת סבלנות(זה חזר על עצמו אצל כל שלושת הבחורות שעברה בינהן). זה מאוד מעצבן, במיוחד כי ג'ואנה אדם מאוד חביב ומנומס, חיכתה בסבלנות בתור מספר פעמים(ככה זה כשמתזזים אותך מאדם לאדם, אתה עומד שוב ושוב בתור). יצא לי לשמוע מעוד אנשים שנכחו שם שהארגון בכניסה לתצוגות היה לוקה בחסר.
מילה על התצוגות, חלקן היו באמת מרשימות וחלקן, לא ברור למה החליטו לכלול אותן ברפרטואר. האם הסינון נעשה על פי "מי שמוכן לשלם-מציג"? אין הסבר אחר לעובדה ששוגר דדי וגלית לוי "זכו" להשתתף. גם ההחלטה להתעלם לחלוטין מיוזמות לתצוגה במידות גדולות מצערת.
חזרה לבגדים. לחצאית הפליסה הזו חיכיתי יותר מחודש תודות ליעילות דואר ישראל שהחזיקו את החבילה אצלם במשך שבועיים לפני שנשלחה אליי ההודעה. לאט לאט אני מגיעה להבנה שכבר לא כיף לי לקנות בגדים ברשתות בקניונים. הכל מתומחר גבוה מדי לאיכות נמוכה מדי ובדים סינטטיים מידי. אם פעם יכולת לצאת מהבית למסע קניות מטורף עם 1000 ש"ח בארנק ולחזור עם אאוטפיט שלם, כולל נעליים, היום ב1000 ש"ח בקושי קונים נעליים וחולצה(לא כולל H&M כמובן). מעבר לכך, כנראה שאיבדתי את הסבלנות. אם פעם יכולתי להסתובב בקניון שעתיים וחצי מבלי להרגיש את הזמן שעבר, היום אני רוצה הביתה אחרי שעה.
מה שאומר שבינתיים אני מרכזת את הרכישות שלי בעיקר בחנויות אונליין ואיביי, ולא רע לי. אם כבר קונים פריט שיוצר בסין באיכות ירודה, אז לפחות שהמחיר יהיה בהתאם. חצאית מאוד דומה לזו נמכרה בקסטרו בעונת הקיץ ב300 ש"ח. איכות התפירה היתה כל כך גרועה שראו חורים קטנטנים בכל אזור התפר. מסקנה: לא צריך לחשוש מאיביי. מומלץ להתחיל בקניה ראשונה של פריט "בטוח" שלא דורש יותר מדי הכרה של המידות והגזרות.
מה לבשתי?
חולצה ממנגו לפני כמה שנים, 60 ש"ח.
חצאית מאיביי, כ70 ש"ח.
חגורה שאמא שלי סרגה.
נעליים מזארה באמסטרדם, כ70 ש"ח.

אתן חוששות מרכישת בגדים אונליין? היו לכן התנסויות רעות?
Do Tell!

6 תגובות:

ניבה אמר/ה...

לי היו שתי התנסויות טובות באי-ביי, אחת של חצאית טול והשניה של שמלת קומביניזון שעליה גופיית תחרה. כתבתי עליהן כאן - http://off-na.blogspot.com/2011/09/blog-post.html וכאן http://off-na.blogspot.com/2011/09/2.html
תהני מהחצאית!

אנונימי אמר/ה...

החצאית חלומית וענוגה ובטח תעבוד טוב גם עם עקבים ומגפונים מתאימים. אני פשוט ח-י-י-ב-ת את שם החנות באיביי. ח-י-י-ב-ת-!-!-!

PASSIONISTA אמר/ה...

לא ברור לי למה אבל נדלקתי על החולצה ממנגו! היא ממש מיוחדת.

אנונימי אמר/ה...

לגביי תקלת הפאשן וויק- זה כל כך ברור שגם אם נרים את הארוע הכי מפוצץ ומרשים שיש, עדיין נשאיר "קצוות פרומים". ואפרופו קצוות פרומים- אני רוכשת המון אונליין ולעיתים רחוקות מתאכזבת, מה שכן- לא פעם דואר ישראל איבד לי חבילות ובגלל שהן לא נשלחו בדואר רשום- היה פטור מאחריות פיצויים!!!

קרן אמר/ה...

ניבה, אכן רכישות מוצלחות, חצאית הטול במיוחד!

אנונימית, כשחייבים אז חייבים :)
http://stores.ebay.com/cowcow52010?_trksid=p4340.l2563

תמר, לי דווקא ממש ברור :) אני מאוד אוהבת את החולצה הזו, היא גם מאוד נעימה.

אנונימית, דואר ישראל אכן מאבד המון חבילות, אבל אני לא חושבת שאת צריכה לשאת בעלות. במידה והחבילה לא הגיעה, מכל סיבה שהיא(גם אם דואר ישראל איבד), את יכולה לפנות אל המוכר ולהודיע לו שהחבילה לא הגיעה ועליו לשלוח שנית או לזכות אותך. זו החלטה שלו האם לשלוח ברשום או לא ולשאת בתוצאות.

אנונימי אמר/ה...

Wonderful post but I waѕ wonderіng if you cοulԁ writе a litte
more on this subject? I'd be very grateful if you could elaborate a little bit further. Cheers!
Have a look at my web-site : www.prweb.com