לפעמים לא צריך לצאת למסע קניות בקניון או לבהות שעות באסוס בכדי לחדש את המלתחה. אם חושבים מעט מחוץ לקופסא, מגלים שהפריטים ששוכבים בארון, שם בפינה, זנוחים כי משהו בהם פשוט "לא לגמרי מסתדר" יכולים להפוך בקלות לפריט אהוב על ידי שדרוג קל. יש שיקראו לי אוגרת(היי עומר!) ויש שיזדהו ויהנהנו בהבנה, אבל יש פריטים שלמרות התכונה הזו קשה לי להיפרד מהם לשלום לסל המחזור.
יש לי ערימה כזו. שמלות שחיתוך המותן שלהן פשוט לא נמצא במיקום המחמיא. חצאיות באורך מוזר שצריכות קיצור/הארכה. חולצות שזקוקות להסרת השרוולים או סתם בדים שמאוד אהבתי ורכשתי, אבל לא טרחתי לתפור מהם כלום. עכשיו, משהתפנה לי זמן ואט אט חוזרת המוזה, אני חוזרת אל הערימה הזו. ואם כבר מדברים על ערימות, גם לערימה מטאפורית של דברים שדחיתי או לא מצאתי את החשק לעשות בחודשים האחרונים ועכשיו זה הזמן לחזור אליהם בחיבה.
את השמלה הזו שלפתי מהארון של סבתא לפני כמה שנים. אז, כשעוד הייתי צעירה ופוחזת, או פשוט אחת שלא מבינה שיש משהו מאוד קלאסי ונשי במכפלת באורך מתחת לברך, השלכתי את השמלה לערימת ה"לא לגמרי מסתדר" ולא לפח, כי בכל זאת יש בה משהו. הצבע המרהיב, הקרושה העדין, הגזרה המצויינת שיושבת עליי כאילו נתפרה עבורי, וגם העובדה שפעם, בשנות ה70' הרחוקות, הבעלים שלה היתה דודתי שנפטרה. לבשתי אותה פעמיים או שלוש, אבל תמיד קיפלתי את השרוולים או ניסיתי לאלתר קיצור מכפלת בעזרת קיפול מטופש. ואז בשבוע שעבר נזכרתי בה והחלטתי להעביר אותה תחת סכין המנתחים, או ליתר דיוק, תחת פורם התפרים. הסרתי את השרוולים ובהינף פתיחת תפר היא הפכה להרבה יותר מושכת. אני מאוד מרוצה מהתוצאה ומתכננת לחרוש עליה גם בחורף הקרוב, עם סריג קרופ מעל.
מה לבשתי?
שמלת סריג מהמציאון של סבתא.
נעליים של DKNY מהאאוטלט בווגאס לפני שלוש שנים, כ100 ש"ח.
שמלת סריג מהמציאון של סבתא.
נעליים של DKNY מהאאוטלט בווגאס לפני שלוש שנים, כ100 ש"ח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה