24.1.2015

קשוח

כבר תשעה חודשים שאנחנו מתגוררים כאן, בסן פרנסיסקו. ציון הדרך הזה גרם לי לחשוב השבוע על ענייני שפה. לדבר באנגלית מעולם לא היה בעייתי מבחינתי. אני מאוד אוהבת ללמוד שפות חדשות ואת האנגלית שלי שיפצרתי על ידי שנים של צפיה בסדרות ללא תרגום. אבל אז מגיעים לכאן, וחיים כאן, ומדי פעם מזדמן לדבר עם אנשים קצת יותר "משכילים" מהדמויות בסדרות טלויזיה, מה שגרם לי להגיע למסקנה מעניינת. אני מבינה את המילים היותר "מסובכות" באנגלית, בין אם לקרוא או לשמוע אותן, אבל להגיע לשלב שבו אני משלבת אותן במשפטים בעצמי עדיין לא הגעתי. לפרקים זה מתסכל, במיוחד בישיבות בעבודה, שבהן יש רצון להרשים או להוכיח, וכשזה לא בשפת האם, לפעמים אני מוצאת את עצמי מוותרת על תחכום בשפה לטובת הזרימה של השיחה, כי הכי חשוב לא להיתקע.

לפני שעברנו לכאן, סבתי שאלה אותי עם המון דאגה בפניה "אבל מה אתם עושים עם שפה שם?". עניתי לה שהכל יהיה בסדר, כי אנגלית אנחנו יודעים לא רע בכלל(אחי הוסיף צעקה מרחוק "סבתא! את לא מבינה איזו אנגלית יש לקקה הזו!"). סבתא ענתה ב"אני שואלת ש-שפה זה קשה". כמו שאפשר להבין, עברית אינה שפת האם של סבתא שלי והדאגות לקראת ההגירה שלי היו קשיים שהיא חוותה וחווה עד היום, 40 שנה אחרי ההגירה לישראל מקייב, אוקראינה. אז, בשנת 72 כשהגיעו לישראל, סבתי נשלחה לאולפן, היא היתה בת 40+ והפעם האחרונה שישבה בכיתה ולמדה היה מזמן מאחוריה, כמעט 30 שנה (כשהיתה בת 14 סבתא רבה החליטה שאין טעם שהיא תמשיך ללמוד בבית ספר והגיעה העת שתרכוש מקצוע, חייטות ותפירה, וכך היה). אחרי כמה ימים של תסכול וקושי עם השפה(המורה לא דיברה רוסית, רק עברית), היא ברחה בבכי הביתה ומאז הסתדרה. לסבתי יש עברית שבורה, מצחיקה לעיתים  עם סלנג עדכני("אז מה ככה?" אהוב עליה מאוד ואין לנו מושג ממי היא למדה את זה) ולפרקים מכילה שיבושים גאוניים שגדולי הסאטיריקנים לא היו מצליחים לחשוב עליהם. אז האנגלית שלנו קצת (הרבה) יותר טובה מהאנגלית של סבתא שלי, אבל לאחר 9 חודשים כאן, אני לגמרי מבינה את הדאגה של סבתא.

ואם כבר מדברים על לגמרי, מצחיק לראות איך סלנג ישראלי חוצה יבשות. עומר עובד עם המון ישראלים במשרדים כאן וחוץ מלשפר את האנגלית שלו, הוא גם נדבק לסלנג ישראלי נוראי. שתי המילים האהובות עליו בתקופה האחרונה הן "קשוח"(ולכן כותרת הפוסט) ו"מאתגר". איך זה משתלב במשפט? כל דבר בחיים הפך לאחד מהשניים - קשוח או מאתגר. זו מנה מאתגרת(כי היא גדולה), זו פניה מאתגרת(כי צריך לחצות 3 נתיבים) או שזו שיחת טלפון מאתגרת(כי היא ארוכה). לחלופין, זו גם יכולה להיות מנה קשוחה(כי היא כבדה, למשל חמין), לעדכן שהיה לו יום קשוח בעבודה או לציין שהנהיגה בישראל היא, איך לומר, קשוחה!(במיוחד כשמשווים אותה לנהיגה בקליפורניה).
חזרה אל ה"לגמרי". לדעתי גיסתי(מילה נוראית, אבל היא קצרה יותר מ-אשתו של אחיו הגדול של עומר) היא זו שהתחילה את הטרנד של שימוש במילה "לגמרי" כתגובה לגיטימית לכל משפט, אמירה, שאלה או תהיה, וזה מאוד הגיוני ולגיטימי, כי היא תל אביבית שאשכרה גדלה בתל אביב, אז מותר לה להתחיל טרנדים בשפה. "חם היום" - "לגמרי". "רוצה ללכת לבית קפה?" - "לגמרי". ועוד. למה אני חושדת בה? כי יצא לי לעקוב אחר התפשטות השימוש בלגמרי בשנתיים האחרונות וכל השבילים מובילים אליה. זוכרים את הפרסומת לאיידס (או אמצעי מניעה או מחלות מין, לא זוכרת) עם החבר של החברה, והחבר של החברה של החבר? אז כזה. חברה שלי שעובדת עם אח של עומר התחילה להשתמש בלגמרי, וזה עבר לחברות האחרות, וכל המשפחה של עומר אומרת לגמרי, ואז לפני כמה חודשים, זה השלים מעגל והגיע לארה"ב. כשרק עברנו לכאן, הכרנו זוג ישראלים ממש נחמד, שבמקרה גם גרים לידנו. לימים הפכנו לחברים. היא משתמשת בלגמרי לא מעט, אבל תיארתי לעצמי שזה בגלל שכו-לם מדברים ככה. ואז הכל התחבר. מסתבר שחברה טובה שלה שגרה בניו יורק, היא עובדת של אח של עומר במשרדי החברה שם. לפני חודשיים הם הגיעו לביקור מניו יורק בסן פרנסיסקו. היא אומרת לגמרי. מש"ל. לגמרי :)
מה לבשתי?
חולצה של היינס, 40 ש"ח.
מכנסי משי של רוס אובטה ז"ל, 300 ש"ח בסייל האחרון למותג.
גרביונים של קלזדוניה, כ25 ש"ח ממדריד.
מגפונים של קרן אטון ביריד זוגות, 600 ש"ח.
תיק של מארק ביי מארק ג'ייקובס לפני כמה שנים.
שיער משוגע הודות לרוח.

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

מקסים לגמרי :-)
ואחרי שפיצחת את זה, המשימה הבאה היא "איך מתפשטות שמועות" (ע"ע רס"ן שמועתי).

marjorie morningstar אמר/ה...

השיער שלך מגניב ככה. אני אוהבת את הלוק הפרוע. לגבי "קשוח" - אנחנו היינו אומרים את זה בתיכון :) והסלנג התל אביבי של הרגע (לפחות לדעתי, אולי אני כבר פאסה) הוא "זה החיים". (AKA - "פיתה במזנון זה החיים", "TRX בפארק זה החיים" וכד').