עוד מעט, עוד קצת

במשרד דברים מתחילים להיסגר ואתמול אפילו החבר כבר ארז את עשרת הפריטים הנבחרים שלו(אחרי שאני סיננתי לו כמה דברים, בסטייל "בשביל מה מכנסיים קצרים? אתה הולך לקנות שם גם ככה").

אתמול יצא לנו לצלצל לשירות הלקוחות של DELL בארה"ב ויש להם מערכת ניתוב שיחות משעשעת ביותר. איזו בחורה מאוד עליזה מדברת איתך במענה אוטומטי בצירוף עם זיהוי קולי. אתה מדבר עם רובוט, אומר לו Yes ולפעמים גם No והיא עונה לך בצורה מאוד אמריקאית, מלאה בשמחה מאולצת, Sure, I'll help you right away. אבל מה? בסוף כל האמריקאיות הזו מחכה לך הודי קטן עם מבטא כבד שלא באמת מבין אותך. הניגודיות הזו מאוד אירונית בעיני. בסופו של דבר ה"שיחה" שהתנהלה מול אלגוריתם היתה נוחה ונעימה יותר מאשר מול בן אנוש.

התמונות כאן צולמו בשישי האחרון במא ברחובות. התפצלנו בסופ"ש האחרון. אני נסעתי לרחובות והחבר לנהריה. מזמן לא נסענו ככה בנפרד, אבל בגלל הנסיעה ובגלל שיום ההולדת של האבות שלנו נופל על אותו תאריך, הפיצול היה מחייב.
א' היתה צריכה ללמוד למבחן בפיזיולוגיה אז יצאנו רק פרי ואני. התכנון המקורי שלי היה ללבוש משהו שונה לחלוטין. הבאתי איתי איזו חצאית והחולצה, אבל היה כל כך קר בשישי בערב(כמו גם בלילות האחרונים) כך שלא ממש התחשק לי ללבוש חצאית. מזל שיש את הארון של אמא זמין וממתין. השאלתי ממנה את החולצה הזו שבמקור בכלל היתה עם שרוכים לא קשורים והיא המירה אותם לתיקתקים. צירפתי ג'ינס מתאילנד, ג'קט עור מזארה, עגילים מדוכנים בעיר ותיק אפור ונוח(גם הוא הושאל מאמא).

ואלו הרגליים של פרי. כמה ג'ק וג'יל מצידי. הנעליים מפול אנד בר תמורת 200 ש"ח בלבד, אבל הן לא מעור.