17.4.2010

חזרתי רשמית

נחתנו אתמול בבוקר בעיכוב קל עקב התפרצות הר געש לא מתוכננת באיסלנד. מי ידע שהר געש באיסלנד שהחליט לירוק עלינו קצת ישפיע על טיסות מארה"ב, אבל מסתבר שIt's a small world after all כמו שהשיר המעצבן ההוא טוען.

לאחר 3 שבועות צמודים, נפרדנו אני והחבר ליממה הקרובה. הוא נסע להורים בנהריה ואני להורים שלי ברחובות. מאוד נחמד לחזור הביתה לבד מדי פעם. משום מה התחושה היא שונה כשבאים עם החבר. כשאני באה לכאן לבד אני מרגישה יותר ילדה ומתפנקת יותר. מעניין למה. בכל אופן, זה הפינוק הנוכחי:
אמנם מדובר בסך הכל בתותים וגלידה, אבל זו איננה גלידה רגילה. זו גלידת וניל שאבא שלי מכין במיומנות פלאית ממקל וניל אמיתי ולא תרכיז מזויף. השילוב עם התותים המתוקים-חמוצים הוא לא פחות ממושלם. לפעמים לא צריך משהו יותר מורכב מזה. אגב, את התמונות האלה הוציאה המצלמה מהטלפון הקשיש שלי (הוא בן שנתיים וחצי, במושגי דור שלישי הוא רגל אחת בקבר!). היא דווקא לא רעה ביום. אני פשוט מאוד התעצלתי לטפס במדרגות להביא את המצלמה מהתיק.

וככה נגמרה לה חופשה מצויינת של 3 שבועות בארה"ב הגדולה. זה כל כך מוזר להיות יום אחד בשדרה החמישית בניו יורק וביום למחרת לקנות עגבניות בשוק ברחובות. אבל זה סדרו של עולם וצריך לחזור חזרה לשגרה. עוד כמה שעות אחזור לדירה בתל אביב, לכביסות וסידורים, פריקות וקיפולים. יום ראשון חזרה למשרד... מעניין אם האאוטלוק שרד.

בשבוע הבא נחזור לפוסטים של אאוטפיטים חדשים דנדשים, כולל פוסט חגיגי ליום העצמאות.

וכעת לכמה מילות נרגנות על אל-על, טיסות ומסקנות לעתיד. אם לא מתחשק לכם לקרוא קטע קצת כבד, אתם יכולים להיפרד לשלום מהפוסט הנוכחי. שבוע טוב!
טוב, אני לא תמימה. הייתי מודעת לעובדה שאם אני עולה על טיסה חזרה לארץ מניו יורק סביר להניח שהיא תכיל ציבור חרדי לא קטן. מה שלא הייתי מודעת אליו היא העובדה שמבחינת אל על החילוניים הם לקוחות סוג ב' בטיסה והחרדים נשגבים ומורמים מעלינו, פשוטי העם הכופרים. מהדקה שכף רגלנו דרכה במטוס כל מה ששמענו סביבנו היה דרישות וטענות של החרדים לגבי המיקום שלהם במטוס, השכנים שלהם במושבים הסמוכים במטוס וגם אלה שם בשורה קדימה לא כל כך נעימים להם על המטוס. הדיילת(שזו עבודתה ואלה ההנחיות שהיא מקבלת, לטפל בחרדים טוב טוב, ללא כל קשר לדעותיה ועמדותיה) החליפה שלוש פעמים את המושב של אישה מבוגרת, בת 60 לפחות שנעזרת במקל הליכה. וכל זה למה? כי פה יש חרדי שחייב לשבת ליד גבר ושם יש אישה שחייבת לשבת ליד אישה. בסופו של דבר האישה החביבה הזו מצאה את מקומה לידנו. אבל מה? לאישה חרדית 2 שורות קדימה במעבר זה לא התאים. אתם מבינים, היא צריכה להניק בזמן הטיסה ולא נעים לה שהציץ יציץ ולידה ישב בחור חרדי. אז היא רצתה להעביר אותו. כי חס וכרפס שהיא תעבור. היא צריכה מקום לרגליים במעבר. פה אני החלטתי לשים לזה סוף. הודעתי חגיגית שקיימת בעולם טכנולוגיה מטורפת שנקראת משאבת חלב במידה והיא לא מורגלת בהנקה ציבורית. הוספתי גם שאת האישה החביבה יפסיקו לטרטר בו במקום. הודיעו לי שאני חוצפנית. הודעתי בתגובה שאת עניין החוצפה אני יכולה לפתוח כאן ועכשיו והרשימה שלי ארוכה, אז עדיף בשבילה שנסכם את העניין בכך. כנראה שהייתי מספיק משכנעת.
בקיצור, נוסעי אל-על בפוטנציה, המסקנה שלי מכל הסיפור היא שעדיף לשלם עוד כמה מאות דולרים על טיסה, אבל לטוס בתור שווה בין שווים ולא בתור נחות בין חרדים(אלא אם כמובן, הנכם משתייכים לציבור החרדים...). איפשהו בדרך החרדים הפכו לציבור שחברת אל-על חפצה ביקרם. זה מתחיל מעניינים פעוטים כמו הגשת המנות הכשרות למהדרין במטוס, ממשיך בהפסקת הטיסות בשבת ונגמר בהשמת מקומות על פי ההלכה. בקצב הזה בטיסה הבאה לניו יורק תהיה הפרדה בין נשים לגברים. עוד אפשר לעשות משהו?

6 תגובות:

רחלי אמר/ה...

העיקר שנהנית-כל השאר שטויות ויסתדר...
הכי הכי כיף לחזור בסופו של דבר לתל אביב ,נכון ?הייתי בהרבה מקומות בעולם ותמיד בסוף אני כבר לא יכולה לחכות וכ"כ מתגעגעת לעיר הזו.(גם כאני נוסעת ממש רחוק בארץ-נגיד לבקר חברים באשדוד...)
נחיתה רכה (-:

חן אמר/ה...

קודם כל - ברוכה השבה!
התותים והגלידה עשו לי חשק עז לנשנשת על!

לגבי אל- על. אני פשוט מסכימה. ואתכ תבת עדין מאוד. חזרתי מלונדון לפני שבועיים בטיסת סיוט שכזאת. מלאה תינוקות, דרישות, בכי ויחס חם לקהל החרדי. זה היה מזעזע. ממש סוג ב'.
ועוד אצלנו בטיסה הגיע זוג חרדי עד לבורדינג ללא שעשה ביטחון!!! זה היה ממש מזעזע. והדייל אמר שיעביר אותם ביטחון עכשיו. עיכוב. ולגברת לא היה נאה שיחפשו לה בתיק כי "בעיה שלכם שלא עברתי שיקוף".
תענוג.
וזו רק תחילת התלונה שלי..אני ממש מתאפקת.

Keren אמר/ה...

רחלי,
כן, בסופו של דבר הגענו חזרה לארץ, להבדיל מהרבה אנשים שתקועים ברחבי אירופה.
תל אביב יפה ואני מאוד מאוד אוהבת את העיר הזו, אבל אל מול היופי והנוחות של ניו יורק היא דורשת התרגלות מחדש. מזל שנחתתי אל יום העצמאות...

חן,
תודה! התותים והגלידה היו בול במקום, מקווה שמצאת נשנוש שווה.
זה פשוט מעצבן, אין דרך אחרת לומר את זה. אבל הם יותר מאוגדים מאיתנו ולכן יש להם יותר כוח. אני כתבתי להם את דעתי, אבל כל עוד כולנו לא נצביע ברגליים ונסרב לטוס איתם כלום לא ישתנה.

מרג'ורי מורנינגסטאר אמר/ה...

לא ידעתי שלהתפרצות הוולקנית היתה השפעה על טיסות שלא קשורות לאירופה.. באמת מטריד. ממש דה ז'ה וו למאה התשע עשרה-

http://www.haaretz.com/hasite/spages/1129577.html

בעניין החרדים, אני בטוחה שהייתי מתעצבנת אם הייתי על הטיסה, אבל קשה לי להגיב. מצד אחד, זה מאוד מרגיז. אבל מצד שני, כל פעם שאני מתמרמרת על קבוצות אוכלוסייה ("חרדים", "ערבים", "רוסים"...) אני מרגישה נורא.

sefi אמר/ה...

דרלינג, נחמד שחזרת ואני כבר סקרנית לראות את הרכישות שלך.
לגבי אל על, אני כמעט לא טסה עם החברה הזאת. יש שירות לא רע בלופטהאנזה, אוסטריאן ואפילו באיבריה. אני מודה שלסין טסתי איתם, אבל החרדים לא טסים לסין כך שליוו אותי רק ערסים של טיול מאורגן.
מה אני אגיד לך, העיקר שזה נגמר.
נשיקות.

Keren אמר/ה...

מרג'ורי,
כן, הענן הזה עדיין לא אמר את המילה האחרונה. הוא הולך להשפיע ארוכות. לגבי הפגנת השנאה כלפי מגזרים, אני מבינה אותך, אבל בואי נגיד שבמקרה הזה מדובר בחלק מהמגזר, זה שעולה על טיסות עם דרישות :)

ספי,
תודה רבה, הייתי אומרת שטוב לחזור, אבל אני עדיין בשוק ורוצה לחזור חזרה לארה"ב :)
תמונות חדשות עם רכישות חדשות יעלו בקרוב...
האמת שגם אני מעדיפה שלא לטוס עם אלעל ולופטהאנזה באמת מעולים(אכלתי טורטליני משובח בטיסה האחרונה איתם), אבל במקרה הנוכחי חיפשנו טיסה ישירה לLA והם היחידים שעושים את זה. שילמנו את המחיר בטיסה לא נעימה מניו יורק. למדנו את הלקח.
אגב, אמרו לי שיש טיסת אלעל סדירה בימי שישי שנוחתת בארץ ב5 אחה"צ. על הטיסה הזו אין דתיים בכלל.