יום עצמאות שמח!

לכבוד יום העצמאות חזרתי אל שגרת הפוסטים עם פוסט אאוטפיט מורחב שכולל שני אאוטפיטים שלמים!

אתמול בצהריים נפגשתי עם החבר לארוחת צהריים בביאלה כי לא היה לנו כלום בבית. עכשיו נחזור צעד אחד אחורה. כשחזרתי לדירה בשבת בצהריים והרמתי את החשמל למקרר, קפץ המפסק הראשי. הסתכלתי עם שקית האוכל שהבאתי מההורים וראיתי איך ארוחת הצהריים של מחר נפרדת ממני במהירות. זה המקום להסביר שהמקרר שלנו הוא בעיקר אנדרטה למקררי אמנה. הוא יותר מבוגר ממני, אמנה 20 Side By Side. פעם בכמה חודשים צריך להחליף תרמוסטט כלשהו. כנראה שבמקרר הזה יש בקרת טמפרטורה של חללית, כי אני ספרתי כבר לפחות 4 תרמוסטטים שהוחלפו במקומות שונים. אז הפעם הלך הגוף חימום מפשיר. כן, יש כזה דבר. בדקתי בגוגל לפני שכתבתי צ'ק מנופח לטכנאי. אז מקרר היה לנו רק בשני בבוקר. עומד עם 3 בקבוקי בירה שנשארו לשמור עליו בזמן שהיינו בחו"ל.

בחרתי ללבוש משהו קליל ונוח ולהנות ממזג האוויר החמים הזה לאחר שלושה שבועות קרירים למדי בארה"ב. את האוברול הזה קניתי בטארגט מכל המקומות בעולם. היה לנו שעתיים להעביר בעיר שכוחת אל במערב ארה"ב עד לטיסה ללאס ווגאס, אז נכנסנו למרכז קניות והסתובבנו בטארגט. דווקא מאוד נחמד הטארגט הזה. תמיד שעשעו אותי החנויות ענק האמריקאיות האלה בהן אפשר לקנות תחת קורת גג אחת - בגדים, איפור, אוכל, שולחן לסלון, אוהל, מקרר ולעיתים גם נשק.

צירפתי אל העולה החדש מאמריקה חגורה מגולף שקיבלתי מתנה. צמיד כחול ממנגו, 50 ש"ח. טבעת שקיבלתי מתנה מהחבר. שעון פוסיל חדש מארה"ב, 150 ש"ח. דגל ישראל, החבר קיבל מהעבודה.

בערב הלכנו להורים שלי לארוחה המסורתית של ערב העצמאות. בדרך כלל הרבה בשר מבושל בערבים האלה ואבא שלי הוא הממנגל האחראי. אמא שלי החליטה השנה שנמאס לה מזה וכך יצא שאנחנו היינו המשפחה היחידה בישראל שלא מנגלה עצמה לדעת. אבל אל דאגה, האוכל היה מעולה. זה מה שקורה כשההורים שלי מכינים "כמה סלטים":

שולחן באורך 3 מטרים מלא כולו בכל טוב. פירוט חלקי: חציל בטחינה, ברוסקטה עם ביצה ואנשובי, פשטידת בטטה, פשטידת תפוחי אדמה, סלט בזיליקום ועירית עם קשיו שום לימון ושמן זית, פסטה ברוטב שמנת ופטריות, פסטה ברוטב עגבניות, סלט עגבניות שרי מיובשות עם בזיליקום ועוד ועוד...

אלו תמונות שנלקחו בחצר של ההורים שלי. חשבתי על זה כל היום אתמול. יש משהו מאוד סוריאליסטי בחזרה לארץ הישר ליום הזיכרון ויום העצמאות. התאריכים האלה האלה מערבבים יחד שמחה ועצב ומדגישים כל כך את הטירוף של החיים במדינה שלנו. לא קל לנחות לתוך זה בלי ההכנה של חזרה לשגרה. בראש אנחנו עדיין בטיול, עצובים שהוא הסתיים ושחזרנו לארץ, והנה חזרנו לתקופה שבה הפטריוטיות והישראליות בשיאה, יום העצמאות. נו טוב, שרדנו ויעבור לנו :)

בכמה שנים האחרונות יש לי מסורת בתקופה הזו של האביב. בכל ביקור אצל ההורים אני ניגשת לבדוק מה שלום עץ המנגו. זה לא סתם עץ מנגו! זה עץ שמגדל מנגו מאיה גדול ומובחר. כל כך טעים ומתוק, הכי טעים שאכלתי. עד היום הוא לא הוציא יותר מדי פירות. 4-5 בעונה. אבל הם כל כך טעימים שאנחנו סולחים לו על הכמויות הקטנות. השנה נראה שאולי הוא יספק לנו קצת יותר מנגו. אגב, just for the record, מנגו הוא הפרי האבוד עליי ואני יכולה לאכול ממנו בכמויות. בקיץ, תנו לי לחיות על מנגו. כשהיינו בתאילנד צרכתי שייק מנגו ביום ומנגו טרי ביום. החבר הזדעזע(הוא לא אוכל פירות) אבל זה לא הפריע לי בשגעון המנגו. אני זוכרת עד היום איך כשהייתי בת 10 בערך היה לי התקף אלרגיה כלשהו וחשדו שזה ממנגו. אילצו אותי קיץ שלם לא לאכול מנגו! כל כך כעסתי שמונעים ממני את המאכל האהוב עליי. העיקר שבסוף אני לא אלרגית.

לבשתי חצאית ג'ינס שנקנתה בחנות אמריקאית למדיי באאוטלט בווגאס תמורת 14$ בלבד. גופיית פסים שהיא בעצם טוניקה שמתחבאת מתחת לחצאית מH&M, זוג ב8$. שרשרת שדודה שלי הכינה. נעליים של סטיב מאדן שחרשתי עליהן בשנה שעברה ומתכוונת גם השנה, 240 ש"ח. לק זוהר ואהוב שנקנה בחנות מזכרות בלאס ווגאס תמורת 3$.מקווה שאתם מבלים את יום העצמאות בנעימים. חג שמח!