ביקור אצל סבתא

ברביעי ארזתי את עצמי ואת אמא ונסענו לבקר את סבתא שלי בבאר שבע. כבר כתבתי כאן רבות כמה קשה לי שסבתא שלי גרה רחוק ואני מאוכזבת מכך שלא יוצא לי לבקר אותה יותר. בחודשים האחרונים אני חושבת שהצלחנו להגדיל את תדירות המפגשים וזה מאוד משמח.

בפעמים האחרונות שביקרנו בבאר שבע, הלכנו עם סבתא למסעדת קאם-דאי, מסעדה אסייתית מוצלחת מאוד עם אוכל נעים ואווירה טובה. סבתא שלי התאהבה באגרול של המקום. כל כך התאהבה שהיא בטוחה שהוא מוגש בכל מסעדה. הפעם החלטנו שלא לצאת למסעדה לצהריים אלא להנות מהאוכל של סבתא. בכל זאת רצינו לאוורר אותה קצת אז יצאנו לקפה ונשנוש בוקר בסניף קפה הלל המקומי. כששאלנו את סבתא מה היא רוצה עם הקפה, תשובתה היתה "נו, כמו שאכלנו במקום ההוא בפעם שעברה". הכוונה כמובן היתה למסעדה האסייתית. אנחנו בתמימותנו חשבנו שמדובר באחד הקינוחים ואז סבתא הסבירה "אני רוצה בצק עם ירקות בפנים ורוטב חמוץ!", או אז הבנו שסבתא מעוניינת באגרול לצד הקפה :) הסברנו בנימוס שזה לא ממש אפשרי וסבתא התפשרה על טוסט עם סלט קצוץ. אולי זה דווקא רעיון, אגרול לצד הקפה לארוחת בוקר.
אחרי עוד כמה סיבובים וסידורים חזרנו לבית סבתא, אל הוורניקי(כיסוני בצק ממולאים בתפוחי אדמה עם חמאה ובצל) ולביבות הגבינה שלה. היה טעים ביותר ומאוד התגעגעתי לטעם הוורניקי שלה. לא יצא לי לאכול אותם שנתיים... עכשיו יש כמה שמחכים לי אצלי במקרר.
בתמונות: תמונה של סבתא שלי עם אחותה הקטנה(ז"ל) שמסגרנו לסבתא לכבוד יום ההולדת האחרון, כסא ומכתבה שעלו לארץ מאוקראינה יחד עם המשפחה, עץ הקריסמס הקטן של סבתא.
מה לבשתי?
ג'ינס של ליוויס בגזרת 524 המוצלחת, 28$ בארה"ב.
סריג מTNT שהחבר קנה לי מתנה בשנה שעברה.
עליונית סריג מחנות פרחות ברחובות, 60 ש"ח.
צעיף אהוב ומוצלח בH&M בארה"ב.
אוקספורד שטוחות מאוד נוחות ואהובות מאסוס, עלו 30$ בלבד בתקופת האין משלוח.
ולסיום, הבנות החמודות, כל אחת בפינה האהובה עליה בבית: