מראה מראה שעל הקיר(בבית) או- למה הפסקתי להנות מביקור בחנויות

פעם, לפני שנה-שנתיים, נהנתי מאוד משיטוט בחנויות בקניון או ברחוב, שיטוט ממושך ולא מתפשר, סורק את רוב החנויות ומסתיים רק לאחר שעתיים. היום אני כבר לא מסוגלת לעשות את זה. תתפלאו, אבל הפעם לא מדובר בעוד אחת מתופעות הלוואי של הברכיים שלי, או הזדקנות מוקדמת. מדובר דווקא בבעיה בחנויות. אמרו את זה קודם לפני(כאן) וכנראה שזה באמת לא משנה, כי רובנו נמשיך לקנות, אבל החלטתי בכל זאת לכתוב, אולי מישהו יקרא ויפנים.

הסיבות לכך שהפסקתי להנות מקניות בחנויות הן:
1. תאי ההלבשה: לרוב לא ניתן באמת לסגור את הוילון וכל גבר תועה יכול לתהות לגבי גוון החזיה שלך. אם כבר הצלחת לקבל איזו רמה של פרטיות, התאורה בדרך כלל מאוד מטעה ומחמיאה ובשילוב עם מראה מרזה את מגלה שבתא ההלבשה את בכלל ג'יזל עם רגליים שלא נגמרות שהולכות בול עם השמלה שמבליטה את הבטן השטוחה שלך. מחוץ לתא ההלבשה, המקום שבו תעבירי את רוב חייך, הדברים נראים קצת אחרת...
המסקנה: לולאה קטנה לתפיסת הוילון משני צדדיו היתה גורמת לנו למדוד בנינוחות. מראה אמינה ותאורה ריאלית יגרמו לנו להאמין בכם ולחזור.

2. המוזיקה: אני לא בת 70 ותאמינו או לא, שומעת מוזיקה בווליום גבוה מדי פעם. ממש פרועה. יחד עם זאת, כשאני מגיעה לקנות בגדים אני לא מעוניינת במוזיקת רקע של מסיבת טבע ביער, או של מועדון הדקירות הפופולרי להרגע. המסקנה: מוזיקת רקע היא לא מילה גסה, אבל צריך לדעת לבחור בווליום המדוייק ובתמהיל הנכון.

3. המוכרות: זה מתחיל בלבישת הפריטים שנמכרים בחנות עם הטיקט עליהם, ממשיך בלעיסת מסטיק או דיבור בטלפון תוך כדי פניה ללקוחות ומגיע לפעמים להתעלמות טוטאלית. מנגד יש את הזן הלוחמני, שעושה פרצופים ורוטן על כל שיטוט שלא נגמר בגיהוץ כרטיס האשראי. עוד סוג של מוכרת הוא העמלניות, הן מונעות על ידי עמלות מכל מכירה ולכן מנסות לדחוף לך כל דבר אפשרי, בין אם הוא במידתך או לא. אני מבינה שלכל אחד יש ימים ומצב רוח, אבל באותה מידה שאני לא עושה פרצופים בעבודה אם ישנתי גרוע וכואב לי משהו, גם המוכרות יכולות לאסוף את עצמן וללבוש חיוך יחד עם הטייץ שלהן בבוקר.
המסקנה: מוכרות אדיבות גורמות לנו לשלוף את כרטיס האשראי בקלות, גם אם לא הפעם, אז בפעם הבאה. עדיף לוותר על תמריצים באמצעות עמלה על מכירה, זה לא נעים לנו ולא נעים להן...

4. המידות: העובדה שיש הבדל במידות בין רשתות או חנויות שונות מעט מוזרה, אבל אפשר לחיות איתה. העובדה שבאותה הרשת אני נאלצת למדוד מידות שונות בכל פעם היא מתישה ומטופשת. למה לא ניתן לשמור על אחידות? לפני כחודשיים חיפשתי מכנסיים שחורים. הגעתי לקסטרו ומדדתי 3 דגמים שונים של מכנסיים מחוייטים. בכל דגם מידתי היתה שונה. האחד 36(ליטוף לא אמין לאגו), השני 38(סביר, אבל גם לא ממש המידה שלי) והשלישי 40(זה כבר נשמע קצת יותר הגיוני). כמובן שהתוצאה של בלבול המידות הזה היתה תהליך מדידה מתיש וחסר תועלת.
המסקנה: שמרו על קו מידות אחיד לאורך כל הקולקציה, זה יקל עלינו בבחירה וישמור על החנות מסודרת הרבה יותר.

5. המחיר: רוב הרשתות השתמשו בטריק מאוד מעצבן בחילופי עונות הקודם - בין קיץ לחורף. קולקציית הקיץ נמכרה בהנחות כבר מיוני בערך ובתחילת אוגוסט הגיעה "קולקציה חדשה" שהיתה גם היא קייצית. הרוטינה בשנים האחרונות היא להכניס קולקציות במחירים מופקעים, להתחיל בהנחות קטנות של 10%-20% לאחר כחודש וחצי, וכעבור חודשיים וחצי מכניסת הקולקציה להתחיל במבצעים קצת יותר אמיתיים. מעבר לכך, רוב הפריטים מתומחרים בצורה לא הגיונית ביחס לרמת הגימורים ואיכות הבד. אני לא מצפה מרשת למכור בגדים ברמת תפירה עילית, אבל אני כן מצפה שהמחיר יהיה בהתאם.
המסקנה: מחירים סבירים מתחילת העונה והנחות הדרגתיות בסוף עונה אמיתי(ולא חורפנים באוגוסט). תמחורים הוגנים גורמים ללקוחה לסמן את החנות כמשתלמת ולחזור אליה שוב.

6. כל ישראל חברים: מאסתי במועדוני הלקוחות שהרשתות מנסות לכפות עלינו. מלבד מועדון הלקוחות של S-Wear ואולי זה של ללין, רוב מועדוני הלקוחות של הרשתות אינם משתלמים בעליל.
המסקנה: כדאי שתיצרו קשר עם S-Wear ותלמדו מהם דבר או שניים על מועדון לקוחות ושירות בכלליות.

ששת הבעיות שמופיעות כאן הן הסיבה לכך שאת רוב הקניות שלי אני עושה באינטרנט, על הספה. את הבגדים אני מודדת בבית, עם תאורה אמיתית ואמינה ומקבלת חוות דעת ניטרלית מבן הזוג. נכון, גם לקניות ברשת יש לא מעט חסרונות, אבל ברגע שאת מכירה את מבנה גופך, מהן הגזרות שמחמיאות לך והצבעים שהולמים אותך, החסרונות מתכווצים.

עוד אציין שבטיול שלי לארה"ב לפני שנה(לא יאמן שעברה שנה) נהנתי מאוד משיטוט בחנויות שם. אני יודעת שאין כאן באמת בסיס להשוואה, בכל זאת, זה חו"ל באווירת טיול רגועה. ועדיין, החנויות שם נעימות יותר. התאים רחבים ונוחים עם מקום מסודר לכל הבגדים ולתיק, העובדות נעימות ומשתפות פעולה, והמחירים? Don't get me started. ב"אמריקה" הנחה זו הנחה :)

אני חושבת שהעובדה שהצליחו לגרום לי, בחורה ששופינג תמיד היה סוג של תרפיה בשבילה, להפסיק לשוטט בהנאה בחנויות, מצביעה על כך שיש להם בעיה שתלך ותחמיר עם הזמן. יש לא מעט בחורות כמוני שאוהבות להתחדש בפריט על בסיס שבועי או דו-שבועי, ומקבלות את המנה שלהן ברשת.


עדכון קסטרו:
אתמול בערב סופסוף מצאתי זמן לקפוץ לחנות עם השמלה. המוכרת בסניף רמת אביב היתה חביבה מאוד ואמרה שהיא תשלח את זה לבדיקה, שהתהליך אמור לקחת בין שבוע לשבועיים והתשובה תתקבל בסניף שאבחר. מצד אחד, נשמע סביר, התייחסו לפניה שלי והמוכרת היתה סבלנית מספיק בכדי לסמן עם מדבקה את האזורים הבעיתיים בשמלה. מצד שני, למה צריך להמתין שבוע-שבועיים למעבדה? השמלה אינה דהוייה וניכר עליה שהיא נראת חדשה למדי, מלבד הדפקטים שנוצרו בבד. אני חושבת שאפשר היה לפתור את זה על ידי מנהל/ת סניף ענייני/ת. אבל אי אפשר הכל בחיים, לפחות התייחסו אליי. אעדכן כשאקבל תשובה.