אחרי כמה פוסטים נטולי תמונות(חציל לא נחשב לאאוטפיט), הגיע הזמן שיהיה כאן פוסט אאוטפיט ראוי, בערך. את התמונות האלה צילמתי לראשונה בצילום עצמי עם הטיימר של המצלמה. יש לה גם שלט, אבל אני לא מצליחה להבין מה עבר לממציא השלט בראש כשהוא חשב על שלט שמחובר עם חוט באורך מטר. אז כאמור, הטיימר. כנראה שבכל סשן צילום עצמי יהיו כמה תמונות ערופות ראש או כפות רגליים וכאן לא מטאטאים את הלכלוך מתחת ללפטופ, גם אתם תזכו לצחקק מהתמונה יחד איתי. יש לציין שהמצלמה מוקמה על נר שהועמד על ערימת ספרים. אם הפנים שלי נראות מודאגות בתמונות, זה כי אני מודאגת לגורל המצלמה. לא, סתם. היא היתה מאוד מאובטחת, וגם יש ביטוח.
למה מיחזור? כי השמלה הזו כבר הופיעה כאן בהזדמנות אחרת, פחות חורפית. בשבועות האחרונים, כנראה בגלל שלא הרגשתי במיטבי, שמתי לב שאני חוזרת לאותם אאוטפיטים יומיומיים שנוחים לי מאוד ומחממים דיים. נשלפו סריגים מהארון שבחורף שעבר לא טרחתי בכלל לאוורר ואילו בחורף הזה מככבים. אני מאוד מקווה שהמחלה לא תשבש לנו את תוכניות הנסיעה. אני כבר מחכה לחום ולשמש, בגד הים כבר מוכן.
מה לבשתי?
שמלה מאסוס, 75 ש"ח.
קרדיגן מפול אנד בר, 120 ש"ח.
חגורה מתנה מחברה מלונדון(סט של שלוש שימושיות מאוד).
גרביוני צמר אפורים של לייף, 35 ש"ח.
מגפיים של ברונקס מלפני כמה שנים.
צעיף מחנות ברחובות לפני כמה שנים.
טבעת של רביד.
3 תגובות:
זה מצחיק אבל התמונה השניה, שהיא ככל הנראה נחתכה בטעות, נראית לחלוטין מכוונת. אני מאוד אוהבת שמלות רב עונתיות שאפשר באותה הקלות ללבוש אותן בקיץ ולהערים מעליהן שכבות בחורף.
אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר!
אני גם אוהבת שמלות פרחוניות ודקות גם בחורף, אבל השנה אני ממש רק בעניין של ג׳ינס וסוודר. אני שמחה שאת מרגישה טוב וממש אהבתי את התמונות ככה. הן בפרספקטיבה מעולה ואת ניראת מאוד חמוד.
לובה, כשראיתי את התמונה חשבתי לעצמי"דווקא יפה לי ראש ערוף" :)
אני בתהליכי החלמה, הגוף שלי לוקח את הזמן, אבל אני משתפרת אט אט, תודה!
ספי, עם הקור ששורר בחוץ, אני מבינה אותך לגמרי.
תודה, אני עוד אחזור לצילום עצמי מדי פעם.
הוסף רשומת תגובה