השקות ונשיקות

אתמול בערב הלכתי עם ביני לאירוע ההשקה של חנות אירוקה בסנטר. שתינו לנו שמפניה מפחית, ממש פריס הילטון קטנטנות. נפגשתי עם כמה בלוגרים שעד היום היו כתובת אינטרנט, אבל עכשיו אני יכולה להדביק פנים אמיתיות אל המילים.

אחרי המינגלינג בחנות עלינו למעלה כי ביני היתה צריכה לשירותים. בזמן שחיכיתי לה על הספסל ליד הגיע בחור(לבוש מהמם ועם שיער שבא למות) עם שתי בחורות שהשאירו אותו עם לא מעט שקיות וגם תמונה ארוזה וחמקו לשירותים. הוא נראה מאוד מסכן ואבוד. בינתיים ביני חזרה מהשירותים והחלטתי שדווקא נחמד לי להצטלם ליד הטלפונים. בעידוד של מר בחור גם הרמתי את השפורפרות ועשיתי פוזות למצלמה. היה מאוד מצחיק וכיף וכשהחברות של מר בחור חזרו, גם הן הצטרפו לשיחה.

דיברנו על זה אחר כך, אני וביני, שאל הסנטר מתרכזת אוכלוסיה מאוד מגוונת. אנשים מגניבים ונחמדים שכאלה, שניתן ביתר קלות לפתח איתם שיחת חולין נעימה ולהחליף שמות לפייסבוק. ומצד שני, לראות כל מיני ליטל מעתוקיות או הגרסה היותר מפחידה שלה (מישהי מידה 46 לובשת טייץ מידה 38 וגופיית פאייטים שלא ידעה שהיא כל כך אלסטית).
כזה הוא הסנטר, מגוון מאוד.

אחר כך אספתי את החבר והלכנו לאיבוד כרגיל בחיפוש אחר טוני ווספה. שנינו תמיד יודעים איפה זה בערך. לא מצליחים לזכור אם זה על דיזינגוף או בן יהודה. זוכרים שזה קרוב לנמל ושליד יש גלידה. אחרי כמה "שיט אין פה ימינה" וקצת "אוי נו באמת, למה אין פרסה בת"א?!" אנחנו מגיעים לטוני ומגלים שכל הזמן הסתובבנו סביב אותו הבלוק בערך. מה לא עושים בשביל פיצה טובה.

מה לבשתי?

שמלה בצבע תורכיז בהיר מתאילנד, 20 ש"ח(יש לה אחות תאומה בצבע סגול לילך). הצעיף המהולל שלי, 20 ש"ח. נעלי בובה אפורות, 75 ש"ח מחנות בקינג ג'ורג'. טבעת וורודה, מגנוליה, 300 ש"ח. לק אפור של אורלי, 20 ש"ח. היה שם גם ז'קט עור אפור שהשלים את כל עניין הנעליים, אבל התמונות יצאו לא משהו איתו, אז תאלצו להאמין לי.

היום אני נוסעת לבקר את סבתא אחרי הרבה זמן שלא ביקרתי. נכדה רעה. אבל היא גרה בב"ש, יש הנחות.
סופ"ש נעים לכולם.