למרות שלא עשינו יותר מדי בסופשבוע האחרון, מאוד התחשק לנו שהוא לא יגמר.בשישי בבוקר היה לי תור לדיקור סיני. כחלק מהניסיונות לטפל בברכיים שלי התחלתי גם עם זה. מאוד מוזר כל העניין הזה. המטפלת שמה מחטים בכל מיני אזורים בגוף, האמת שזה אפילו די עוזר לכאבי הברכיים ואז, out of the blue, היא תמיד שמה איזו מחט אחת בדיוק בין הגבות. כנראה שזה אמור להרדים אותי או משהו כזה, אבל מה שזה בעיקר עושה זה לגרום לי לכאב ראש עמום אחר כך. החלק שאני הכי לא מתחברת אליו הוא עניין השכיבה במשך חצי שעה בלי יכולת לזוז. אם זזים, אז כל האזורים עם המחטים כואבים מוות. מצד שני, לשכב חצי שעה בלי לזוז עם רעש מעצבן ש גונג ברקע זה לא בדיוק הבילוי המועדף עליי לשישי בבוקר. אבל אני נותנת לזה צ'אנס ומשתדלת להישאר עם ראש פתוח, זה לא שיש לי הרבה ברירות, לא?
כל ענייני הטיפולים בברכיים מאוד מכתיבים את אופי הלבוש. הוא צריך להיות כזה שניתן לחשוף בו את הברכיים בקלות. וכך הפך הטייץ לדייט הקבוע שלי לימי הדיקור.יסלחו לי כל חובבי הכנרת, אבל לי מאוד מתאים כל החום הזה שנחת עלינו. הכאבים שלי מאוד נרגעו ודווקא התאים לי לספוג קצת ויטמין D בשמש של שבת בבוקר, תוך כדי ניסיון נואש להתגבר על הסודוקו הענק של "שעות נוספות".
מה לבשתי?טוניקה אדומה שנקנתה בסופעונה של פול אנד בר לפני כמה שנים תמורת 30 ש"ח בלבד. טייץ מזארה ב40 ש"ח. נעלי בובה אפורות ב75 ש"ח מחנות בקינג ג'ורג' וג'קט עור אפור מזארה.
הטוניקה הזו נוחה בטירוף והאמת שעד לקיץ האחרון היא שכבה לה בארון כי לא הסתדרנו כל כך. ואז היה לי רעיון להזיז איזה חוט למיקום קצת יותר הגיוני(מותן) ומאז אנחנו חברות טובות.
וזה כבר הכיסא עם נוף לים על כביש החוף, קצת אחרי חיפה. תמיד הפסל הסביבתי הזה היה נראה לי מסקרן. אז החלטתי לסקרן גם אתכם.
שבוע טוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה