25.1.2010

Take 2

טוב, ניסיתי שוב את הג'קט ההוא שירשתי מאמא והפעם התוצאה הרבה יותר טובה מבחינתי.
בשבת, אחרי שהחלק העיקרי בשפעת עבר וחלף לו, נפגשנו עם המשפחה שלי.
התוכנית המקורית היתה להזמין מקום למסעדה בת"א ולהיפגש שם. חה חה! איזה תמימים אנחנו. בין 10 ל11 בבוקר יצא לי לדבר עם רוב המסעדות הנורמליות בת"א. אחת אחת הן סירבו להאכיל אותנו. "יש לי מקום ל11:30 אם את רוצה", אמרו לי ברק בשר. מי אוכל סטייק ב11:30 בבוקר שבת?! מצד שני, בהדסון ובג'ירף הציעו להאכיל אותנו צהריים ב15:30. ב15:30 אני כבר בבית, מנסה לעכל את האוכל. יצויינו לטובה עד העצם בהרצליה שהודו שהשולחן היחיד שיש להם פנוי נמצא על המטבח. סירבנו.
אז אחרי כל הסאגה הזו, פשוט הלכנו למסעדה ברחובות, ככה גם יצא לי לראות את הפוצקיות שלי (2 הכלבות) וגם לקחת כמה פסיפלורות הביתה.
את הנעליים האלה קניתי בסייל בזארה והן הפריט האחרון שקניתי (בעצם, קניתי גם שמלה ביריד המעצבים אבל זה לא נחשב כרגע). האמת, אני בסוג של צום שופינג כפול משתי סיבות מאוד טובות.
1. אנחנו טסים לארה"ב בסוף מרץ ואני מעדיפה לקנות שם. זול יותר, איכותי יותר, מיוחד יותר. לא זארה.
2. אין באמת משהו שמושך לי את העין ומרגיש לי שווה. אני שבעה. תחושה מוזרה למדי. זה לא שיש לי הכל בארון. עדיין יש לי רגעי בהייה מתוסכלת בארון ופליטת המשפט המוכר שמחרפן כל גבר שחי עם אישה, "אוף! אין לי מה ללבוש".

בקיצור, לאומי קארד הולכים להיות מאוד מודאגים ממני :)
אז אל הג'קט בירושה והנעליים מזארה צירפתי ג'ינס סקיני כהה מתאילנד, 55 ש"ח. סריג לבן דק מקסטרו עודפים, 35 ש"ח במבצע. תיק חרדל של לי קופר, ירושה מאמא. שרשרת בשילוב חרוזי עץ, הדודה המוכשרת שלי.
היום אכלתי צהריין בשגב אקספרס והיה יאמי יאמי. יכול להיות ששגב מעסיק רק קרובי משפחה שלו? באופן מאוד ביזארי כל המלצרים היו מאוד דומים לו...

9 תגובות:

נעלולה אמר/ה...

מאוד אוהבת, את השילוב ואת הז'קט בפני עצמו. טעים בשגב אקספרס? אני ממש רוצה לנסות, אך מסייה פולני טוען שההליכה ארוכה לו :/ מתי אתם נוסעים?

Keren אמר/ה...

תודה!
טעים וגם נעים לשבת. אנחנו יכולות לקבוע אותו כיעד הבא אם הפולני שלך כל כך עצל...

אנחנו נוסעים רק בסוף מרץ. אבל זה מתקרב מהר

standing ovation אמר/ה...

הנעליים ממש חמודות! נסיעה לניו יורק היא הסיבה הכי ראויה לצום קניות.

Keren אמר/ה...

גם לא היו יקרות כל כך, 200 ש"ח.
ניו יורק, אאוטלט בדרך לווגאס, יש איפה לשבור את הצום :)

sefi אמר/ה...

וואו, אני מקווה שלא תתאכזבי מהקניות בחו"ל ושתהני. לפי התכנית זה בטח כבר יהיו בגדים לקיץ ואז בטוח יבוא לך לקנות.
הלוק מאוד חמוד, למרות שהייתי בוחרת מכנס אחר. אולי משהו אחיד יותר בצבע או ג'ינס בהיר יותר.

אנונימי אמר/ה...

את שמה לב שבכל פוסט את מדברת על מיחושים, מחלות ומכאובים? את לא קצת היפוכונדרית? די חולנית יחסית לבחורה בשנות העשרים שלה. חבל, דווקא רוב הפוסטים מעניינים ויכולים היו להיות יותר מעניינים ופחות מייגעים. רק בריאות!

Keren אמר/ה...

לספי, אני לא מאמינה שאתאכזב, כבר מילאתי מזוודות בארה"ב בעבר...
מקבלת את הדעה לגבי המכנסיים. משום מה הג'ינס יצא יותר משופשף ממה שהוא במציאות.

לאנונימי, חוץ מאיזכור במילה שתיים על שפעת שחלפה לא ראיתי שום תיאורים גרפיים בפוסט הזה. לצערי אני לא היפוכונדרית. אם הייתי, זה היה אומר שבעיות הברכיים שלי לא קיימות באמת. תאלץ להאמין לי שאני כותבת על הבעיות הבריאותיות שלי משמעותית פחות ביחס לכמה שאני סובלת מהן.
אני שמחה שבכל זאת את/ה נהנה/ת לקרוא בבלוג, תמשיכ/י לבקר. מקווה שאייגע אותך פחות.
רק בריאות גם לך!

Dana (MODAna) אמר/ה...

בא-רור שקונים בארה"ב ולא בארץ.
ד"א הג'ינס מחמיא לך בטירוף....

Keren אמר/ה...

תודה, זו התוצאה כשקונים בתאילנד ובלב החנות יושב תאילנדי גדול עם מכונת תפירה קטנה ודואג שהג'ינס ישב בול...