העתק מדוייק

בשישי היינו בצפון, כמו שכבר ציינתי בפוסט הקודם. יצאנו עם חברים לקניון לב המפרץ. שם בנו העתק מוקטן של הסינמה סיטי. גם שם יש קולנוע(דווקא יס פלאנט אם אני לא טועה), גם שם יש בלאק בורגר, גם שם יש אנשים שמנסים למכור לך ורד ב20 שקל וגם שם יש טמפל בר, לשם הלכנו.

העיצוב של המקום הזה נע על הגבול הדק שבין אותנטי למגוחך. עם תמונות של משפחות משנות ה30' שתלויות בסמוך למסכי LCD קטנים. הנה, ניתן לראות את סיפורה של משפחת שקר כלשהו. אבא ואמא התחתנו בבניין העירייה ולאחר כמה שנים נולדה להם ילדה יפה.

האמת, עם כל הגיחוך הקל על העיצוב של המקום הוא מסודר לא רע בכלל. רוב מקומות הישיבה לקבוצות הם מין תאים שנותנים תחושה מבודדת יחסית, אבל עדיין לא מבודדת מדי. בטמפל בר בהרצליה הסידור שונה מעט. עוד יתרון הוא בידוד המעשנים באקווריום ענק. היה מאוד מהנה לצאת לפאב מבלי לבצע חיטוי ואידוי לבגדים ביום למחרת.

מה לבשתי?
שמלה מבד אנגורה, ללא ספק השמלה הכי מחממת שקיימת לי בארון ובהתחשב ב5 המעלות שנמדדו באזור, היתה בחירה לא רעה. קניתי אותה בפוקס בסופעונה שנה שעברה ב70 ש"ח בלבד. יש לה שרוולים מיוחדים ותפוחים וגזרת בלון עדינה מאוד בסיומת. שילבתי עם חגורת מתכת ועור שקיבלתי מהאוסף הנרחב של אחותה ז"ל של סבתי. גרביון מעויינים שחור של קשרל. נעלי עקב שחורות. צמיד כסוף משוק הכרמל ב10 ש"ח.

מה שתיתי?

לאחרונה התחלתי לשתות קאווה, כמה מקורי. עד עכשיו לא ניסיתי כי אני לא אוהבת שמפניה אז חשבתי שגם את הקאווה לא אוהב. אבל אחרי הסילבסטר מצאתי לי מועדף חדש. משקה קליל ונעים. אני יכולה להבין למה הרבה בחורות בוחרות לשתות אותו.

וזה צ'רלי שעוזר לאנשים למצוא את האוטו בחניון. דווקא נחמד, לא?