ביקור אצל סבתא והשכן שלא ישן

בחמישי סופסוף נסעתי לבקר את סבתא שלי. היא גרה בבאר שבע הרחוקה וביקור אצלה הוא לא בדיוק גיחה קצרה, אלא דורש להקדיש יום שלם. בכל פעם שאני חוזרת משם אני מצטערת שלא מתאפשר לי לבקר אותה לעיתים תכופות יותר.

גם הפעם, כמו בביקורים הקודמים של אמי ושלי אצל סבתא, נשלפה שקית ממחבוא חדש ובה ערימת צעיפים מלהיבים ומושכים את העין.

בכל פעם אני ואמא שלי מתפלאות "איך זה שלא הראת לנו אותם בפעם הקודמת?" והיא פשוט מחייכת ואומרת "למילה היו הרבה צעיפים, היא היתה מאוד אלגנטית". כמו שסיפרתי בעבר, מילה היתה אחותה הצעירה של סבתי שנפטרה לפני כ10 שנים מסרטן. היא היתה חובבת אופנה מושבעת וחלק גדול מהארון הענף שלה הועבר לסבתי בירושה.

היו שם צעיפים מצרפת ואנגליה וסתם צעיפים מרהיבים משנות ה70 שנשמרו היטב. אני בחרתי לי 4 צעיפים ומטפחת אחת מכל הערימה וכבר יש לי פייבוריט חדש, הכתום עם הנקודות(גם היום הוא מעטר לי את הצוואר). הפרחוני גם נראה לי מאוד אופנתי כרגע. הצעיף הניאוני הוא קצת הימור ואני לא בטוחה שאלבש אותו יותר מדי, אבל הוא מאוד אייטיזי כך שגם הוא אופנתי כרגע.

אחרי הנבירה הקבועה בארונות יצאנו, שלושה דורות של נשים, לאכול במסעדה. איכשהו, תמיד אנחנו מגיעות לערביקה. מסעדה מעולה בב"ש שמגישה כל סוג אוכל שקיים וגם עושה את זה טוב. מסעדה מאוד תל אביבית באווירה שלה. אני זוכרת מימי כסטודנטית באב"ג את ההופעות שהיו מקרינים שם על המסכים בלילות. תמיד נהנינו לשבת שם על סושי ואלכוהול. זיכרונות...

בערב חזרתי למרכז ויצאנו לשתות משהו עם חברים. איכשהו פאב "השכן" בקצה אבן גבירול הפך להיות המקום הקבוע שלנו למפגש. הוא קרוב לבית של ביני והשותף השני לבילוי משוכנע ששם הוא מכיר את כל אפשרויות החניה הקיימות. בחמישי האחרון העברנו מסע כומתה שכלל טיפוס על הר קטן בדרכינו מהחניה אל הפאב.
האמת שאני די מחבבת את המקום הזה, למרות שנראה שאת רוב המלצריות שם בוחרים לפי עיני העגל שלהן. האווירה שם תמיד נעימה ולא משדרת לחץ ונואשות כמו רוב הפאבים התל אביבים. התאורה לא חשוכה מדי והמוזיקה טובה ובדציבלים סבירים. המקום מאוד מצליח כבר לא מעט זמן והחל מהשעה 10 כבר קשה למצוא מקום לשבת. גם באמצע השבוע.

למה צילמתי את החשבון? כי הוא מאוד מוזר! החל מהכתובת, ממשיך במספר הסועדים, עובר לשם המלצרית ומסיים בשורה המאוד ברורה, "נאמר כבר הכל!!!!".

עוד דברים מוזרים באזור. מספרה סמוכה שבכל פעם שאנחנו עוברים לידה ישן בה כלב אחר.
מה לבשתי?

ג'ינס סקיני מפול אנד בר, 80 ש"ח בסופעונה של החורף שעבר. גופיית סאטן בצבע קרם, 80 ש"ח בגולף לפני 4 שנים. צעיף כתום, ירושה מסבתא. ארתיק וורסאצ'ה, ירושה מדודה.

שבוע חדש התחיל עם פוסט ארוך במיוחד. שבוע טוב לכולם!