הכל התחיל מפיג'מה

הייתי כל היום בבית, אז לבשתי גופיה ספורטיבית שקניתי במלתחות של החדר כושר (שוק שחור!) לפני כמה חודשים. היא עלתה לי 40 ש"ח והיא מעולה לספורט. מאחר וגם ככה המרתון הספורטיבי הכי ארוך שלי כרגע הוא להגיע מהסלון למטבח, הגופיה עברה הסבה לנוחיות בבית.

הייתי צריכה לקפוץ לאנשהו אז זרקתי על עצמי את החצאית שקניתי בזארה, הוספתי את הסנדלים מסטיב מאדן, חגורה כסופה תואמת ושרשרת מבילי תכשיטים.
מאחורי השרשרת הזו יש סיפור מצחיק.
יום ההולדת שלי ושל אמא שלי חל בהפרש של חודש אחת מהשניה. תמיד היינו באות ביומולדת לאכול עם אבא שלי צהריים ליד העבודה שלו (אז) ברמת החייל. מתחת למשרדים במגדלי זיו יושבים, עד היום, בילי תכשיטים. זוהי חנות המפעל שלהם והם משווקים לכל מיני חנויות שמוכרות תכשיטי כסף. התכשיטים שלהם מאוד עדינים ובדרך כלל משלבים כל מיני אבנים צבעוניות. בקיצור, בכל מפגש כזה היינו נכנסות לחנות ובוחרות כל אחת תכשיט מתנה.
באחת מהפעמים האלה אני בחרתי שרשרת עם אבנים בצבע תכלת ואמא שלי בחרה את השרשרת הזו. מתישהו במהלך השנים החלפנו בינינו בשרשראות. השרשרת הזו אצלי כבר לפחות 3 שנים, אבל הקיץ הזה היא מתאימה לי מאוד עם כל התורכיזים והסגולים שהתחמקו לארון שלי.
על השרשרת אגב, כתוב "מזל", "אושר" ו"אהבה". ובאמת חסר לי בריאות.
בסוף לא נראה שיצאתי מהבית בפיג'מה.