10.8.2009

My very own cookie monster

מדובר בחבר שלי. אני אדגיש שהוא לא שמן, אפילו מאוד רחוק מזה. מכאן אפשר להמשיך.
הוא סובל מהפרעה קטנה. הוא פשוט לא מסוגל לשתות משקה חם בלי עוגיה ליד. הבעיה ממשיכה לכך שהוא גם לא יכול לאכול רק עוגיה אחת. זה הולך מינימום בזוגות. תתנו לו כוס קפה או אפילו אספרסו בלי עוגיה ליד והוא מרגיש אבוד ומרומה.

אני ברוב טיפשותי התחלתי אצלו אובססיה חדשה לגמרי.
הייתי תמימה. רציתי לפתוח אותו לאופציות אחרות ליד הקפה.
הכרתי לו את קרואסון השקדים.
זה קרה לגמרי במקרה.
באחד מימי שישי לפני כמה חודשים קפצנו לקניון והוא אמר שהוא קצת רעב. אסור ללכת לקניון רעב (חוסר סבלנות ומבטי פאפי רעב), אז הצעתי שנכנס ללחם תושיה וניקח איזה קרואסון. לא התחשק לו השוקולד אז הצעתי את השקדים. בזלזול הוא אמר "שקדים?! מה מעניין בזה?", הצעתי שינסה. מכאן באמת שהשאר היסטוריה.
הוא פיתח אובססיה למצוא את קרואסון השקדים המושלם. כל בית קפה או מאפיה שחלפנו על פניו הצטרף לניסוי.
ויש גם ציונים!
אם מעניין אתכם המדד, כרגע המנצחים בנוק אאוט הם רולדין (עם דגש על רמת החייל) עם קרואסון שקדים במשקל. קטנים, פריכים, מפנקים במילוי וגם לא מאוד יקרים יחסית, כ9 ש"ח ל3 קטנים.
אחריהם בית הקפה אינשטיין בקניון רמת אביב. טעים מאוד, אבל יקר מדי ביחס לגודל. 14 ש"ח לקרואסון בינוני.
ללחם תושיה נשמר מקום חם בלב ולכן נכנס למקום השלישי, עם מחיר נוח של 8 ש"ח לקרואסון גדול.
באופן מאוד מפתיע, מהקרואסון של ארקפה הוא לא התלהב. קרואסון ששמו הולך לפניו.

בקיצור, אתן מבינות למה גרמתי? יצרתי cookie monster!!

4 תגובות:

Holly אמר/ה...

יש אחד בבזל ששייך לצרפתים והוא לא רע בכלל. אם אתם טסים במקרה לפריס אז פייר הרמה או לדורה.
וסליחה על הקטנוניות אבל זה קרואסון ולא קוראסון...

קרן אמר/ה...

בצרפת זה לא חוכמה!
וזו לא קטנוניות, זו הערה בונה :)

Tal אמר/ה...

מבינה אותך לגמרי!!!
אותו סיפור קרה גם אצלנו.
ובאופן מאוד מפתיע אצל חמודי שלי קראסון שקדים מס' 1 הוא לא אחר מאשר בארומה (!!!) הוא אוהב את זה שהם מאוד נדיבים במילוי וטוען שהיחס בין המילוי לבצק (הוא מעדיף מעט בצק) מושלם. אבל הוא לא קטן (עוד נקודה לזכותו של הקראסון לפי חמודי). הוא אוהב אותם גדולים...

קרן אמר/ה...

אני לא בטוחה שהוא טעם בארומה, משום מה הוא פסל אותם על הסף. אני לא יודעת אם להגיד או לא :)
אחרי שהוא קרא את הפוסט הוא צחק ואמר שלא נראה לו שזה חמור כמו שהצגתי את זה. הדחקה!