שבת בצפון

בשבת נסענו לנהריה. זה אמור היה להיות סופשבוע שטוף שמש, "האביב יגיע לסופ"ש אחד" דיווחו כל החזאים במקהלה. בתכלס, עבדו עלינו. איזה שמש ואיזה נעליים (מהממות כמובן, זה בלוג אופנה!). השבת היתה אפרורית ביותר, אבל לפחות לא היה קר כל כך.

כשארזתי ביום שישי בבוקר בגדים ליומיים הבאים לקחתי את השמלה הכחולה שקניתי יום לפני ופינטזתי על צילומים שטופי שמש בחצר של ההורים של החבר.
טוב, שטופי שמש הם לא, אבל חצר פרחונית בהחלט יש.

את השמלה הזו יש לי גם בתורכיז וגם היא כמו אחותה התאומה עלתה 30 ש"ח. בזו רק נוספו ניטים על הכיסים. בהתחלה לא הייתי בטוחה אם אני אוהבת אותם או לא, אבל בשבת התרגלתי אליהם. לאחרונה שמתי לב שאין לי יותר מדי פריטים כחולים בארון. מכירות את זה שאתן רוצות לגוון קצת את הארון שלכן מבחינת צבעים ובסוף יוצא שדווקא הצבע שאתן מאוד אוהבות לא נמצא שם? במקרה שלי, הכחול. אז לאחרונה השלמתי את המלתחה עם כמה בגדים בצבעי בייסיק.
בתמונות, סריג נשפך מגולף, נעלי בובה באפור מקינג ג'ורג' וגרביונים של לייף.

אתמול בערב ראינו סופסוף את הסרט "חיבוקים שבורים". לא הסרט הכי טוב שלו, אבל בהחלט סרט טוב עם צילומים מדהימים. היא כל כך יפה, פנלופה קרוז הזו, "יפה מדי מכדי להיות מצחיקה", ככה היא תוארה בסרט. שווה צפיה של שעתיים, שיכלו להצטמצם ל1:40 אם רק אלמודבר היה רוצה.

את התמונה הזו אני מוסיפה כאן כי היא תמיד מזכירה לי להתעודד, עברנו יותר מחצי הדרך חזרה למרכז. וגם, ואת זה כל מי שחוזר תדיר מהצפון יודע, אם הגעת לארובות ואין עומס, כנראה ששאר הדרך גם תעבור חלק. מי חשב שארובות יכולות לשמח? (וגם כי יצאה לי תמונה מגניבה עם הארובות מציצות בין העצים, לא)?

אני די משוכנעת שעברתי את המכסה המותרת לשימוש במילה "סופ"ש" בפוסט הנ"ל, אבל כל איזכור היה הכרחי. באמת!

ועכשיו, פניה נרגשת לקהל הקוראות שלי.
אני צריכה להסתפר. השיער שלי מאבד צורה. מי שעקבה כאן בחודש-חודשיים האחרונים יכולה להיזכר שהסתפרתי אצל קצב ועכשיו אני מחפשת ספר.אחד טוב. המלצות לספרים בסכומים לא קטסטרופליים יתקבלו בברכה :)