כשחיכיתי לך על הספסל במרפאה

למי שלא מכיר, זה שיר של אהוד בנאי, מאוד יפה. כל כך יפה שיש לו ערך בויקי.

למה נזכרתי בו?

בשישי האחרון שוב הלכתי לאיזה פרופ' בגלל הברכיים שלי. בינתיים חיכה לי החבר אצל ההורים עם כוס תה ירוק בחצר. ביום שישי מזג האוויר היה כל כך שונה ממזג האוויר הנוכחי, היה כל כך כיף לשבת בחצר.תמיד כשאני מקשיבה לשיר אני מנסה לחשוב על המשמעות שלו. עד עכשיו הגעתי למסקנה שאולי מדובר על שיר על הפלה. אבל לא הצלחתי למצוא ברשת איזשהו הסבר רשמי למילות השיר. מישהו יודע?

מה לבשתי?
מאחר ואני כבר מתורגלת והפכתי לאלופת העולם בשליפה מהירה של ברכיים, לבשתי טייץ, לא צמוד מדי, כדי שאפשר יהיה בקלות לקפל אותו מעלה. שמלת פסים מקסטרו שהפעם שידרגתי עם חגורת מותן שחורה שנקנתה מאיביי. מגפיים שחורים ולק שחור מט שמשום מה שכחתי לעשות עליו קלוז אפ. הופתעתי למצוא אותו בסופר פארם הקרוב לביתי ב20 ש"ח בלבד. עומד לו בודד עם שאר הלקים הרגילים על המדף. הוא די משוגע, הלק הזה. כשמורחים אותו או כשמרטיבים את הידיים הוא נראה מבריק ורגיל ואז לאט לאט הוא מתייבש והופך למט.

מאוחרי בתמונות לפלופית הבטטה שהורי שהפכו לגננים מסורים הצליחו להשריש בכל החצר, קדמית ואחורית.

אני בינתיים יושבת לי במשרד ומפתחת איזו מחלה. נראה לי דלקת גרון. כמה חבל שכדורי המציצה שחיכו בארון בסבלנות איבדו את תוקפם לפני חודש.
שיהיה לכם יום נפלא, אני חוזרת לפתח. תוכנות ומחלות :)