עקרת בית נואשת

זה מה שהשמלה הזו מעלה לי לראש.
עקרת בית נואשת, עם שאריות קמח על הידיים ופאי תפוחים בתנור.
האמת, לא אני קניתי אותה. יש לי נטייה לברוח ממפתח כזה של חולצות/שמלות, כי לרוב הוא לא מחמיא לי, או לבעלות חזה בגודל יותר מCup B (יוצר מן "מדף" ואשליה של רוחב באזור בית החזה).
השמלה נרכשה על ידי אמא שלי, בחנות קטנה ברחובות תמורת 100 ש"ח בלבד. היא עשויה בד כותנה אוורירי והנקודות הן לא חלק מהבד, אלא הדפסה עליו.
היא עברה אליי כי אמא שלי החליטה שלגובה שלי היא יותר מתאימה.
את הסרט הלבן אני הוספתי, אבל השמלה הגיעה עם לולאות לחגורה.
לחנות קוראים ג'ויה והיא בעצם 2 חנויות במרחק כמה מטרים אחת מהשניה. אף פעם לא הבנתי לגמרי את החלוקה, אבל חנות אחת היא של בגדים יותר יקרים, כביכול בגדי ערב והחנות השניה היא לבגדי יומיום קלילים. כמעט כל השמלות בחנות היומיום עולות 100 ש"ח. יש שם לא מעט טוניקות יפות ונתקלתי גם באוברול פשתן ארוך ומיוחד.
בשישי אמא שלי קנתה שם שמלה מבד פשתן בצבע ירוק זית-בקבוק עם פרחים בורוד עתיק. שמלת קולר מחמיאה מאוד לגוף ומתאימה לקיץ הישראלי.
זו חנות די הפוכה ומבולגנת וצריך לנבור שם בין הקולבים העמוסים בסחורה, אבל המוכרת מאוד חביבה ומאוד מנסה לעזור בחיפושים, מבלי לדחוק יתר על המידה.
אם יצא לכן להגיע לרחובות, אני ממליצה בחום.

הרצל 194 אם אני לא טועה. קרוב לדיסקונט (אם תצטרכו לשאול מקומיים...).
עכשיו מתחשק לי פאי תפוחים.